נרטיב אישי וסיפור נשמה משותף לאור הקבלה

נרטיב אישי וסיפור נשמה משותף

הטקסט הוא תקציר שנלקח מתוך שיעורי קבלה מפי הרבה ספיר נוימן אייל ,מתוך תשובות לשאלות בשיעור .
ניתן לצפות בסרטון בנושא בסוף טקסט.

לכל אחד יש את הסיפור שלו. כשכל סיפור עומד בפני עצמו הוא אינו רלוונטי כי הוא מכחיש את האחר,
אז אם כל הסיפורים מכחישים אחד את השני, זה אומר שהם מדברים בשפה בלולה ואנחנו רוצים להגיע לשפה ברורה, לשפה אחת, לשכם אחת, לכך שכל אחד עם הסיפור האישי שלו נקשר לציר של אמת, שזה לא יהיה רק הסיפור שלו שהוא רק לעצמו אלא הסיפור שלו ביחס לציר המשותף לכל האנושות.

עברנו עידן של פירוק, פירוק של תבניות חשיבה ולמדנו שהדבר החשוב ביותר זה האופן שבו אנחנו בונים את הסיפור של נשמתנו, שהוא לא סיפור הביוגרפיה שלנו או הסיפור של ההיסטוריה האנושית, ומה שהעידן שלנו מבקש מאיתנו עכשיו זה להפוך את מה שהיה קודם זרם תת קרקעי לזרם גלוי, כי האופן שבו האנושות סיפרה את ההיסטוריה של עצמה, את הסיפור של עצמה הביא בסופו של דבר לפירוק שלה.

אנחנו מדברים על ההוויה שלנו ולא על החוויה שלנו ויש הבדל, כי הדבר היחידי שהכלי חווה לפני שהוא עובר תיקון  זה את הרצון לעצמו ואין לו אפשרות לפני כן לחוות שום דבר אחר.
המאה ה- 20 הובילה אותנו למקום של – ‘רק על עצמי לספר ידעתי’ והמאה שלנו צריכה לחפש את הציר שמחבר, והציר שמחבר לא יכול להיות אידיאולוגי.

כולם מדברים היום בשפה של נרטיבים אישיים, כל אחד עם הנרטיב האישי שלו ואין שדה שמאחד ומקשר בין כל הסיפורים, כשבעצם האיחוד הוא הסיפור האמיתי.

אני לא אומרת שאין פרשנות אינדיבידואלית, אבל הקבלה לא מציעה עוד חוט יחיד אלא היא מציעה את הרשת, את החיבור, כלומר איך כל הנרטיבים נטווים יחד למשמעות אחת, כי אם כל חוט מספר רק את הסיפור שלו ואין קשר בניהם אז אין משמעות ולכן זה עידן שסובל באופן כל כך עמוק מדיכאון.

אז הקבלה היא המארג, המארג של הדברים יחד ולא עוד אמירה על כל סיב בנפרד.
בזוהר נאמר- ” פתחי לי, פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך שערים עליונים…”
המשמעות של זה היא לאפשר פתח כדי שתהיה טוויה, כדי שאפשר יהיה להעביר דרכה את החוט הטווה.
אז התפקיד של ישראל והקבלה היא הטוויה, המצרף, הצירוף של הדברים יחד. ובחיבור- מתקיימת האמת.

השדה הוא המצרף שמגלה לנו את האמת על עצמנו כחלק מהמארג , כי יש הבדל בין הסיפור האישי שלנו כסיפור נפרד לבין הסיפור המשותף שלנו כחלק מהשדה.
ואז יעלו שאלות כמו  –
מה אני עושה פה ? מהי השליחות שלי? מהו התפקיד שלי? מהי האחריות שלי?
וזה מה שעושה את השדה, לכן מדובר על חידוש הברית או חידוש היחס,
שזה אמר לאפשר לנשמה לחדור בקוף המחט של הקיום שלי כדי שנוכל לטוות יחד וליצור שדה משותף.

מוזמנים להצטרף ללימוד קבלה . הרישום דרך אתר הבית .

 

Facebook