פרשת נצבים – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

פרשת נצבים במשכן הכוונה

"אתם נצבים היום כולכם לפני יהוה אלהיכם: ראשיכם שבטיכם,
זקניכם ושטריכם, כל, איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך, אשר בקרב מחניך:
מחוטב עציך, עד שואב מימיך. לעברך, בברית יהוה אלהיך ובאלתו: אשר יהוה אלהיך,
כרת עמך היום. למען הקים אתך היום לו לעם, והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך;
וכאשר נשבע לאבותיך, לאברהם ליצחק וליעקב"
(דברים כט, ט'-יב')

הדברים נלקחו מתוך שיעור פרשת נצבים על פי חכמת הקבלה במשכן הכוונה,
בהנחיית הרבה ספיר נוימן אייל. להצטרפות ולקבלת פרטים על סדרות ואירועים במשכן לחץ כאן  
לצפייה בסרטונים קצרים נוספים – ביוטיוב

א.ת.ם – אותיות א.מ.ת. והאמת היא להיות ניצב ובחיבור משותף. המילה נצבים מופיעה
לראשונה בתורה בפרשת 'וירא', בהתגלות המלאכים לאברהם. מכאן, שלהיות ניצב קשור בראיה.
ראית שלושת הכוחות, ימין, שמאל ואמצע, המאפשרת גילוי מצבי מול ציווי הבורא.
שלושת הכוחות הממנים את אברהם לשליחותו. ניצב פירושו הוא גם ממונה.
הפרשות הכינו אותנו לרגע הסתלקות משה, ואז ישנה נבואה שאט-אט יסתלקו גם ישראל מהברית.
משה נותן בידיהם את שירת 'האזינו', שתהיה מד-אור לברית חדשה.
'אתם נצבים היום', אחרי כל הקורות אתכם מגילוי משה, נתינת הלוחות, שבירתם, נתינת התורה –
הביא אתכם לתום מסלול ההכשרה ועכשיו יכולה הברית להיחתם.

אם כן, להיות ניצב זו עמידה, זו גדלות. היכולת להקשיב למה אנו אחראים –
איש אחד ובלב אחד בגדלות ובאחריות, אחראים להביא לגמר תיקון את כל מערכת הנשמות.
המינוי הזה נותן לנו הכח לכלול את כולם. זה הרגע שניתן לממש את כל החסדים כדי לקרב
נשמות אחרות. וזו הירושה שנותן לנו משה בתוכנו – קו האמצע.
התהליך שעבר על משה הביא גם אותנו לאפשרות תפילה, שבה אנו מבקשים את היכולת
להביא את כל הנשמות לראות את פעולות הבורא – להיטיב לנבראיו.
אותה המחוייבות היא גם יכולת הראיה לפקוד עצמי, ולהבחין מתי אני סוטה ונמשך
אחרי תרוצים, ואז יציבו ויפזרו אותך בגלות בין הרצונות לקבל, כדי לאסוף הניצוצות אל מקום הגילוי.

"כי המצוה הזאת, אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך, ולא רחוקה הוא.
לא בשמים הוא: לאמר, מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה.
ולא מעבר לים, הוא: לאמר, מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו, וישמענו אתה, ונעשנה.
כי קרוב אליך הדבר, מאד: בפיך ובלבבך, לעשותו"
(דברים ל', יא'-יד')

Facebook