קבלה-השדה המאחד של הנרטיבים האישיים

קבלה -השדה המאחד של הנרטיבים האישיים לאחד

הטקסט הוא תקציר שנלקח מתוך שיעורי קבלה מפי הרבה ספיר נוימן אייל ,מתוך תשובות לשאלות בשיעור .
ניתן לצפות בסרטון בנושא בסוף טקסט. 

בעידן שלנו יש צורך בהגדרה חדשה של אמת, אמת שאיננה עוד פרשנות.
כולם מדברים היום בשפה של נרטיבים אישיים, כל אחד עם הנרטיב שלו ואין שדה שמאחד ומקשר בין כל הסיפורים, כשבעצם האיחוד הוא הסיפור האמיתי.
אני לא אומרת שאין פרשנות אינדיבידואלית, אבל הקבלה לא מציעה עוד חוט יחיד אלא היא מציעה את הרשת, את החיבור, כלומר איך כל הנרטיבים נטווים יחד למשמעות אחת, כי אחרת אם כל חוט מספר רק את הסיפור שלו ואין קשר בניהם אז אין משמעות ולכן זה עידן שסובל באופן כל כך עמוק מדיכאון.

אז הקבלה היא המארג, המארג של הדברים יחד ולא עוד אמירה על כל סיב בנפרד.
בזוהר נאמר- " פתחי לי, פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך שערים עליונים…"
המשמעות של זה היא לאפשר פתח כדי שתהיה טוויה, כדי שאפשר יהיה להעביר דרכה את החוט הטווה.
אז התפקיד של ישראל והקבלה היא הטוויה, המצרף, הצירוף של הדברים יחד. ובחיבור- מתקיימת האמת.
השדה הוא המצרף שמגלה לנו את האמת על עצמנו כחלק מהמארג , כי יש הבדל בין הסיפור האישי שלנו כסיפור נפרד לבין הסיפור המשותף שלנו כחלק מהשדה.
ואז יעלו שאלות כמו  –
מה אני עושה פה ? מהי השליחות שלי? מהו התפקיד שלי? מהי האחריות שלי?
וזה מה שעושה את השדה, לכן מדובר על חידוש הברית או חידוש היחס,
שזה אמר לאפשר לנשמה לחדור בקוף המחט של הקיום שלי כדי שנוכל לטוות יחד וליצור שדה משותף.

מוזמנים להצטרף ללימוד קבלה .הרישום דרך אתר הבית .

Facebook