גן עדן וגיהנום

גן עדן הוא מצב הנשמות בצורת שלמות האצלתן עם בריאת העולם, עולם אצילות. יש שָׁם שלמות שחלק ממנה נקרא גן העדן, כלומר זאת מלכות שכל החכמה זורמת אליה ומתגלה בה. ירידת הנשמה היא קודם כל יציאה מגן עדן.

גיהנום הוא המצב שהקליפות מצליחות לשלוט ולהידבק באור, הן מספחות אותו לשליטתן. השריפה נובעת מהמחלוקת והשליטה של הקליפות, במובן האנושי זה נקרא הסבל האנושי.

הנקודה היא לא כל כך הקשר ביניהם. גן עדן הוא התודעה של המשימה שלנו, השורש שלנו וההתקשרות אליו, וגיהנום הוא אובדן הקשר שמעביר אותנו איזה סוג של טיהור, מן כבשן מטהר.

שאלת חברה: האם יכול להיות מצב שהוא לא גן עדן ולא גיהנום?

תשובת הרבה: העולם הזה צריך להיות כך. זה עולם שבו אתה מכיר במשימה שלך, אתה לא נופל אל הקליפות, ואתה עושה את ה"לֶךְ לְךָ". העולם הזה, אם אני לא נופל לגיהנום, מתקין את עצמי לקראת העולם שהולך ובא, שהוא גן העדן. זו מערכת היחסים.