זהות מהי

שאלת חבר: הגדרת הזהות שלי כאדם לומד מתחילה בעצם מההבנה של 'אין לי זהות מעצמי', שזו זהות שלילית. מה זה אומר עלינו בעבודה? 

תשובת הרבה: אנחנו תופסים את המושג זהות באופן הפוך למשמעותו, כי זהות נראית לנו משהו נפרד, כשלמעשה זהות באה מלשון זהה. זאת אומרת שבעברית ברור שזהות אינה דבר נפרד, אלא דבר זהה למשהו - לעליון. לא חשוב באיזו דרגה אתה נמצא, אם אתה לא מזדהה עם תכונות האור, תכונות ההשפעה, תכונות הטוב, תכונות הבורא, אלא מזדהה עם עצמך, אז אין לך זהות. כי זהות בעברית מקורה במילה זהה. 

זהה למה? דומה למה? 

'אדמה ל...'. זה שם האדם. כל משמעות המילה אדם נגזרת מ"אדמה לעליון", זאת אומרת שזהות משמעה כמה אני זהה לעליון. אם אין לי זהות, אם אין לי הזדהות עם משהו שהוא מחוץ לי, ואני זהה לו, זאת אומרת אין לי השוואת צורה - אין לי זהות. יש לי זהות כבהמה אבל זה לא נקרא זהות. 

תפילות העומק תמיד מדברות על "יהי רצון מלפניך", "שרצוני יהיה כרצונו" או "שיעשה שרצונו יהיה רצוני". זו בדיוק נקודת המפגש הזו. יותר מזה, אצל בעל הסולם, כל הגדרת אדם היא בעצם ביחס שלו ובדבקות שלו לבורא, בהשתוות צורה.

אחרת אין לו זהות, אחרת אין לו עצְמוּת.