הקבלה היא לא מיסטיקה ולא פילוסופיה

שאלה: כשאני אומרת שאני לומדת קבלה, התגובות שאני מקבלת הן: "זו בעצם פילוסופיה", "זו מיסטיקה". אני מוצאת את עצמי אומרת שזה לא מיסטיקה ולא פילוסופיה אבל אני לא מצליחה להגיד מה זה כן.

תשובת הרבה:  בצדק את לא מצליחה להגיד מה זה כן. 

אפשר לקחת את ההגדרה של בעל הסולם למהי קבלה. בעל הסולם אומר שהקבלה היא השתלשלות העולמות והפרצופים מעילה לעלול בסדר עולה. למי שלא בתוך הלימוד זה לא אומר כלום, זו תיאוריה של משהו. 

למעשה, זו לא תיאוריה, זו ממשות. לכלי שהוא לא בתנאים של הכנעה ולימוד שמאפשרים להרגיש את זה, זה נשאר בגדר תיאוריה ופילוסופיה. זה מה שהנצרות עשתה. הרבה מאד נוצרים ופילוסופים שהתעניינו בקבלה הפכו את זה לתיאוריה. תיאוריה זו עניינה את גלילאו וכן מדענים נוספים כמו את קופרניקוס ואת ניוטון, משום שהיתה להם אינטואיציה שזו מין תאוריה של העולם.

אבל ישראל לא יכול להרשות לעצמו להתייחס לזה כמו אל תאוריה. 

זה לא אומר שאין שם חוכמה, אבל לחוכמה אין ממשות ואין התגלות אם אין לה כלי של חסדים, כלי של הכנעה, כלי של תפילה, כלי של כוונה לשרת. לא כוונה להבין איך העולם פועל, אלא להבין מה משמעותו של העולם. לכן זו לא מיסטיקה, במובן של קו ימין לפני שהוא מתוקן, וזו לא חכמה, במובן של קו שמאל. זה קו אמצע. 

מיסטיקה היא האינטואיציה הראשונה של הרצון להתאחד עם העליון, עם האחד. הימין בתוך העבודה שלנו, הרצון להתאחד עם העליון מתוקן הפוך, כדי שהימין לא ישאף להתאיין בתוך האין אלא ישאף לאפשר לאין להתפשט אל מה שנקרא שכינתא בתחתונים. זו השאיפה של העליון. אז הפכנו את הכיוון של המיסטיקה. 

ובאשר לפילוסופיה, כשאנחנו מדברים על חכמה במובן של למשוך חכמה אלינו, גם זה בפועל מתהפך: החכמה מסתלקת, כי מה שהיא תפגוש בסוף זה דינים שיסלקו אותה. אז גם בחכמה אנחנו משתמשים אחרת, כדי להיות מסוגלים להעלות חיסרון, להעלות מן. 

לכן לא ניתן לענות על זה בשפה של הפילוסופיה או בשפה של המיסטיקה. 

אז מה זה? 

זה לא זה ולא זה. זה קו אמצעי. זו מציאות אחרת, של כלי שמתייחס אל החכמה כמו יכולת התקשרות אל העליון כדי לאפשר לחסדים להתפשט. זהו מין תחום שמאחד את שני ההפכים. 

לכאורה פילוסופיה, היא אהבת חכמה, אבל מתוך מטרה אחרת. המיסטיקה גם היא צריכה לשנות את מטרתה. לא שהפרט יתאחד עם העליון, אלא שהעליון יתפשט אל כל המציאות. אז היא יוצרת מציאות חדשה.

התפיסה האנושית והרצון שלה הוא לרכוש חכמה. הקבלה משתמשת ברצון שלנו לרכוש חכמה כדי ללמד אותנו מהם התנאים של רכישת חכמה אמיתית, שהיא התקשרות אל העליון. 

קבלה היא לא מיסטיקה והיא אינה פילוסופיה, זו אמנות האמונה.