מנהיגות נשית רוחנית

שאלה: האם זה לא נוגד קצת את ההלכה שאישה מלמדת קבלה?   

תשובת הרבה: לא. אם אתה קורא את הזוהר ואתה רואה את תפקיד המלכות, אתה רואה שאין גילוי של אור חוכמה, שהוא חיים, ראיה, יופי ותענוג, שהוא אור מטרת הבריאה - אלא במלכות, בכלי. כי כמו שאנחנו יודעים: אין אור בלי כלי ואין כלי בלי אור.

דווקא אצלנו בדור אחרון עם הכלי העבה ביותר, תחושת החיסרון וידיעת החיסרון הן בנוקבא, כלומר בכלי. אם כך, לא רק שנשים צריכות ללמוד, הן צריכות להנהיג את הלימוד. משום שבסופו, התיקון הוא שאשה תסובב גבר. זאת אומרת היא תהייה הסובב, כי היא הכלי שמזהה את החיסרון שמכניס את כל האור הסובב פנימה.

ביום הרביעי לבריאה שני המאורות היו גדולים. מי שמתמעט זו המלכות, שהופכת להיות לבנה, ולא כעונש "לכי מעטי את עצמך" נאמר לה. המיעוט הזה הוא בעצם המניע והמנוע של כל התיקון. תיקון הכלי הוא המניע של כל הבריאה, כי רק בכלי מתוקן, הבורא יכול להתגלות בכל פעולותיו, שמותיו וכינוייו.

ידוע גם שהגאולה בספר שמות מתחילה על ידי המיילדות, שרואות את הנולד. מכיוון שהן רואות את הנולד, אנחנו רואים ורואות, שצדיקות או מקובלות או חכמות, הן אלה שתמיד מקדימות את הגאולה. אם אנחנו בזמן שופרו של משיח, ולראייה גילוי הנגישות לספר הזוהר, זה אומר שנשים הן לא רק חלק, אלא, הן צריכות לקחת חלק בהנהגה.

החלק של הנוקבא נמצא גם בגבר. כמו שהחלק של הדכר נמצא גם באישה. המעבר ביניהם הוא על פי  איזה חלק צריך להיות בקדמת הרגישות בלימוד בזמן הזה, גם אצל נשים וגברים. שניהם צריכים ללמוד תוך ידיעה שהרגישות לידיעת החיסרון, לראות את הנולד, מהם התנאים ומה חסר כרגע לאנושות - מצוי דווקא בתוך הכלי, בתוך הנוקבא, בתוך האישה.

השאלה צריכה להיות הפוכה. השאלה היא למה יש כל כך מעט נשים מלמדות בתוך השפה של הקבלה.