משמעות הבחירה החופשית – פרשנות קבלית

האם יש אבן שהבורא לא יכול להרים?
כן! זוהי הבחירה החופשית.
משום שהוא נתן את הבחירה החופשית לאנושות, זה מעשה שהוא לא יכול לקחת. זה בתחום ההשגחה, זו הצורה הטובה ביותר לגדל את האנושות או לתת לאנושות לגדול. הבחירה החופשית היא אבן שהבורא לא יכול להרים, גם לא רוצה. את הרע אי אפשר לייחס להשגחה אלא לבחירה החופשית.

שאלת חברה: את הבחירה החופשית אני כן יכולה לייחס להשגחה?

תשובת הרבה: כן. את יכולה לשאול: מהו האמצעי הטוב ביותר לאבולוציה האנושית שהבורא מצא? בחירה חופשית ואמונה. אלו הם האמצעים הטובים ביותר. השכל האנושי כשלעצמו נוטה להשתמש בבחירה החופשית לרעה, לניצול. הוא מנצל מצבים, כי אין לו שפה אחרת, זו השפה של רצון לקבל.

הבחירה שלנו היא להכיר בזה, ולהכיר שניתנה לנו בחירה ואנחנו בוחרים לא לבחור. כי בחירה זה בין שני דברים. לא בין טעמים של יוגורט בתוך הרצונות לקבל. בתוך הרצון לקבל אני יכול לבחור בין התענוג הזה לתענוג הזה, זה תחת אותה כיפה של אפיגנטיקה שאני לא יכולה להימלט מהאינטרס של הרצון לקבל.

אם יש אופציה אחרת שמוצבת לפני שהיא אופציה אלוהית של רצון להשפיע - אז אני יכולה לבחור.

אם יש לי רק רצון לקבל אני לא יכולה לבחור. לכן כל מי שלא לומד קבלה אין לו בחירה חופשית אמיתית. כי אין לו בין מה למה. הוא מנסה לשפר עמדות בתוך רצון לקבל. הוא חושב שהוא מוסרי בתוך זה, הוא חושב שהוא נדיב בתוך זה, אבל מה הקריטריון שלו לבחור? בין מה למה?

החלק היחידי התודעתי שיכול לבחור בנו זו הנשמה, היא חלק אלוה ממעל, היא זו שיכולה לזהות את השפה המוסרית של הבורא. הרצון לקבל שלנו לא מסוגל לזהות את זה.

אז בוודאי שיש השגחה. ההשגחה בנתה מגרש משחקים שקוראים לו בחירה חופשית. הבורא לא רוצה לקחת את זה מאיתנו, ואנחנו מתלוננים על זה. אנחנו תמיד מדברים על האור כאילו הוא עצמות בפני עצמו, הוא לא. אין אור בלי כלי.

זאת אומרת שהאחריות היא תמיד על הנברא. הוא מרגיש רע כי בעצם מה שפועל כרגע זה מה שנובע מהדינים של צמצום הרצון העצמי ומהאופן שהוא מפרש את זה. ומתוך זה הוא אומר - אני רוצה תיקון כדי להתייחס, כדי לקבל גישה אחרת, כדי להרגיש את אותו אור כטוב.