הקריאה לישראל היום – טבע, אלוהות ובחירה

השאלה היא איך ישראל הולכת לפרש את מה שקרה לה, את התבוסה האיומה, את העינוי שהיא עברה, את הביטחון העצמי שלה בעצמה.
אם היא תיקח את זה לבירור של כוונה וערך אמיתיים לא יהיה מקום נפלא יותר מהמקום הזה, אבל היא גם יכולה לקחת את זה יותר נמוך.

כשהצורות הכי נמוכות ודוחות שלנו מתגלות הנטייה היא לשאול 'איפה הוא (הבורא) היה?' למה לא לשאול איפה אנחנו היינו, מה האחריות שלנו בתוך כל זה, מה עם הבחירות שלנו. המקום הזה התגלה לנו לא כדי שנאמר "נטש אותנו", אלא הוא סימן לנו את הגבולות של עצמנו.

עכשיו הוא בדיוק הזמן לשוב ולעבוד, לעשות השתדלות, לבקש לתקן את זה.

חלק מהעבודה והמשמעות של קבוצה לומדת הוא לעשות סביבה, סביבה שיש לה קרינה ושמסתכלת על המאורעות כמו בקשה לשוב, כמו בקשה לתיקון, בשם ישראל. אנחנו צריכים לקיים את הקול הזה. מה שמאפשר לנו לקיים אותו הוא הלימוד, בעל הסולם וכל המקובלים שראו בדיוק את מה שאנחנו הולכים לעבור היום.