רבה
ראיונות והרצאות
טנדו - הרב גוטליב מארח את הרבה נוימן איל
בחודש אוקטובר 2024 התקיים מפגש ראשון בין הרב אברהם מרדכי גוטליב, מתלמידיו של המקובל הרב ברוך שלום אשלג, בנו של בעל הסולם, לבין הרבה ספיר נוימן אייל מייסדת 'משכן הכוונה' על פי שיטתו של בעל הסולם, הרב יהודה לייב אשלג. שתי דמויות אשר שמו להן למטרה לקרב את חוכמת הקבלה לכל מי שליבו חפץ להיחשף למקור שורשיו, לעקרונות ולערכי אמת המבוססים על דרך של אמת.
בשיח בין הרב לבין הרבה הועלו נושאים שונים הנוגעים באופן ישיר לדורנו, 'הדור האחרון', כמו המצוקה, השבר והידלדלות הרוח בה ישראל והאנושות נמצאים, אותה המצוקה עליה התריע בעל הסולם כבר לפני עשרות שנים, ומדוע, לדעתם, חכמת הקבלה מהווה פתרון שיביא מזור לעם ולעולם בעת הזו.
בשיח יעידו הרב והרבה על השוני ועל הדרך שיש להנגיש את החוכמה ומי קהל היעד שהציבו להם כמטרה אך יסכימו שהמכנה המשותף לשניהם היא תורתו של בעל הסולם המבוססת על עבודת ה' בדרך של אמת ועל חשיבות הקו הישר שיש לצעוד עליו ללא נטיה מהמטרה אף כחוט השערה, כהגדרתו של בעל הסולם.
בשיח יספרו שניהם כיצד התגלגלו לחכמת הקבלה ולתורתו של בעל הסולם ומה בכתביו גרם להם לזהות את הנחיצות להכרת העליון בדורנו זה, שניהם יספרו שזהו מסע חזרה אל הזהות השורשית של ישראל והפנמת מהותו ותפקידו של ישראל כלפי עצמו וכלפי העולם כולו.
עוד ישוחחו הרב גוטליב והרבה ספיר נוימן על השבר הגדול של העולם החרדי, שבר המתבטא בחוסר רצון לתת דגש ללימוד פנימיות התורה, אותו השבר שגם עליו התריע בעל הסולם לפני עשרות שנים. ועל נחיצות החיבור בין כלל ישראל, דתיים וחילוניים, נשים וגברים ועל התוצאות המבריאות שיכולות לנבוע מחיבור זה.
ענין 'איסוף הניצוצין' ופדיון שבויים כערך ועקרון יסוד של ישראל כמו גם מציאת שפה חדשה, שפת אמת, הנדרשת בעת הזו, יקבלו מקום נכבד בשיח. מה טמון בוויתור של ה'אני צודק ויודע'? מהי החשיבות של שמירת זכות הקיום של כל דבר, גם הרע והמזיק ביותר כפי שהתריע בעל הסולם בקונטרס 'השלום בעולם'? מה יכול לצמוח מריבוי הדעות השונות כאשר הערך הוא משותף? מהי 'אמונה מעל הדעת'? מה הם חיים ומה אומר הביטוי 'ובחרת בחיים'? על כל זה ועוד בשיח.
סוכת שלום
מפגש נוסף, שני במספר, בין הרבה ספיר נוימן אייל לבין הרב מרדכי גוטליב, נערך בחול המועד סוכות תשפ"ה. מפגש שהוא ניסיון לבנות סוכה.
השיח נפתח בהבלטת החשיבות של לימוד חכמת הקבלה בדורנו, דור אחרון לגלות וראשון לגאולה. בהמשך הרבה תתייחס לאופן שבו 'שולחן ערוך' מהווה מכשול לדור האחרון. הרב מצידו יאמר שאפשר גם דרך 'שולחן ערוך' להתחבר להקב"ה ויסביר. גישות שונות, עם מטרה אחת. התחלה המבטיחה שיח מרתק בין שתי הדמויות הרוחניות.
השפה הקבלית צריכה להיות בינלאומית, תחדד הרבה ספיר, וכל אחד יוכל למצוא בה דרך התקשרות עם העליון, כמובן עם התנאים המקובלים שלא ניתן להתפשר עליהם, וביניהם התנאי העיקרי שהוא האמונה מעל הדעת. "אם יש דעת אז אפשר לעלות מעליה", תדייק הרבה.
מדוע האמונה הוא כלי עבודה חשוב בעבודה הרוחנית ומה הקשר, או הרמז, לסכך בסוכה? מה תפקיד ישראל בעת הזו, עבורו ועבור העולם כולו? מדוע המושג 'משיח' בעת הזו נרמס בפי כל?
השיח מתרחב גם אל האקטואליה וכיצד היא נמשכת ומתגלה מהשורש. הרב והרבה מתייחסים גם לעניין החטופים בעזה וחיבורו למצב הרוחני המחייב שחרור 'ניצוצי קדושה שנשבו בשבי הקליפות'. מדוע הערך הזה חשוב כל כך? מה ערכה של מצווה זו על פי חכמת האמת? מדוע יש לצפות מכל איש רוחני שיעמוד על כך?
שופרו של משיח וחנוכה
בימים לפני חג החנוכה תשפ"ה נערך מפגש שלישי בין הרב מרדכי גוטליב לרבה ספיר נוימן אייל, מפגש המציע מבט היסטורי מפוכח על המציאות בימינו, במפגש עלו נושאים מרתקים ומורכבים, הבוחנים את המשמעות הרוחנית וההיסטורית של חג החנוכה, חכמת הקבלה, והתפיסות הקבליות הקשורות אליהם ורקע לשיח המתפתח הוא מאמרו הרוחני של בעל הסולם "שופרו של משיח".
האם חג החנוכה הוא אירוע פוליטי או רוחני? האם יש לחנוכה משמעות פוליטית בלבד, או שהיוונים ייצגו גם מאבק רוחני על ערכים יהודיים? מהי ריבונות רוחנית ומה הם שורשיה? מהי הריבונות הרוחנית בהקשר הקבלי, ומהם מקורותיה ומהותה? האם חכמת הקבלה מיועדת רק לישראל או לכל אומות העולם? האם חכמת הקבלה היא חכמה פרטית לעם ישראל, או שהיא בעלת משמעות אוניברסלית לכל האנושות?
הרב גוטליב והרבה נוימן-אייל אינם מניחים לשום שאלה בת זמננו להתחמק, ויסבירו מדוע תשובות תחת שליטת רצון לקבל הן תשובות מנתקות מאמת נצחית. לכן ידונו בשאלות: מהי הארץ ומהו חוץ לארץ במשמעותן הרוחנית? מה תפקידה של ריבונות גשמית? האם ריבונות גשמית קשורה לרוחניות? האם מבנה העולמות והשתלשלותן יכולים לסייע בהבנת הצורך בחכמת הקבלה עבור כל העולם?
חלק נכבד בשיח יוקדש לתפיסת האר"י ז"ל את חנוכה ופורים: כיצד ראה האר"י ז"ל את שני החגים מבחינה רוחנית ומה ניתן ללמוד מכך על תיקון עולם?
מה נדרש מאיתנו, הדור האחרון לתיקון? מהן הדרישות הרוחניות מאיתנו בעידן הגאולה, ומה תפקידנו בתהליך תיקון הנשמות? מהו המשותף השורשי שאנו נדרשים לחדש כדי שיאיר עלינו האור העליון? איזה חידוש רוחני עלינו ליצור כדי להתחבר לאור העליון ולהביא תיקון לעולם?
כיצד יוצרים מערך של תיקון רוחני ומדוע חכמת הקבלה היא האמצעי לכך? מדוע חכמת הקבלה היא הדרך היעילה לכך? האם מדיטציה ותורות הנפש בימינו הן רוחניות אמיתית? או שמא מדובר בשיטות נפרדות? ומה חשיבותן?
לכל אחת מהשאלות הללו ניתנים הסברים ותשובות במהלך שיח מעמיק בהיבטים שונים של חכמת הקבלה, החגים היהודיים, ורוחניות בכלל. השיח הוא בבחינת זימון עבורנו על מנת להבין כיצד נושאים אלו מתחברים יחד ולהתעמק במשמעותם הפרטית הלאומית והבין לאומית.
