משמעות ל״ג בעומר בקבלה: חתונת רשב״י ותיקון המלכות

שאלת חברה: ל"ג בעומר הוא ההילולה של הרשב"י, חתונתו, ובשבועות מה אנחנו חוגגים?

תשובת הרבה: את נישואי השכינה עם הקדוש ברוך הוא. השכינה מופיעה כתורה שבעל פה, כלי שמסוגל לפרש את התורה שבכתב. הם מזדווגים יחד. ׳ישראל, אורייתא וקודשא בריך הוא׳ בזיווג עם הכלי שלהם. אנחנו מביאים אותה ואותו ואנחנו עדים לזה. העדות הזו, הַשּׁוֹשְׁבִינוּת הזו נקראת ׳בני היכלא׳, בנים של הסביבה הזו, של ההיכל.

ש: החתונה של רשב"י מכינה את זה?

ת: כן, כי היא נותנת לנו דרך לקרוא את התורה. לתקן את המלכות כקוראת תורה. כי בה אפשר לתת. רשב״י מאפשר לנו לעשות סולם כדי לסדר את המיטה ולהפקיד את מה שאספנו מניצוצות הגלות שלה והשבירה שלה, לַדְּמוּת שתהיה מסוגלת להיות בת הזוג של האור, ואנחנו עומדים מבחוץ, כמו שעמדנו ורבנו על מיטתו של רשב"י איפה נשים אותה. 

ש: גם הזיווג של רשב"י זו הכנה.

ת: נכון, יש כאן הכרעה. למה חשוב לזוהר לספר על הריב הזה? לא מכובד כל כך שביום שיש ׳אש׳ רבו איפה הוא יקבר. מה המשמעות של הריב הזה? הרבה פעמים אנחנו שומעים בזוהר שהלכנו מציפורי לקפוטקיה, מקפוטקיה ללוד, אלה מצבים. מצב ציפורי לא מתאים לגילוי של רשב"י. מצב ציפורי זה לא מצב של תיקון, זה מצב של הנשמה, של שורשה כי היא נקראת ציפור, מצייצת ועולה. 

המצב שצריך תיקון הוא מצב החיבור של בני מרון: של האנושי עם האלוהי, של הגוף עם הנשמה. במקום בו יש ריבונות של הנשמה, זה המקום שרשב"י אומר 'שם אני אטע את רגלי הסולם, בחיבור הזה'. אבל הויכוח הוא חשוב. על פני מה ניתן עליונות לנשמה? איך היא תהיה עליונה? מי מכריע על העליונות שלה? מי יכול להכריע על החשיבות שלה? צריך גוף, צריך בני מרון. 

בתפילה של יום הכיפורים יש לנו ׳שמעבירים בני מרון׳. זה לא רק הנשמות אלא התולדות של החיבור שהוא תיקון הבריאה כולה. כל הבריאה לא נוצרה כדי שנחזור והנשמות יהיו כמו שהיו בשורשן, אלא שהן יגייסו את כל הקיום, כל הבריאה כלבוש. הלבוש הוא לבוש אש, כי זה שמאל. הוא לבוש של התשוקה, שהופכת להיות תשוקה להבעיר את מערכת היחסים שלי עם העליון, להבעיר את מערכת הנשמות. לחמם אותה.