ל״ג בעומר בפנימיות: אדרא זוטא וגילוי רשב״י בספירת העומר

ל"ג בעומר הוא יום הסתלקותו של רשב"י. לפני הסתלקותו, מתקיים הנאום האחרון של רשב"י, האדרא זוטא, המקביל לנאום האחרון של משה בספר דברים. ישנם הבדלים בין הגילוי טרם הסתלקותו של רשב״י, לבין מה שנוכח באדרא רבא. באדרא זוטא יש גילוי של  פרצופי אבא ואמא דאצילות וישראל סבא ותבונה כמתווכים של מה מתאפשר שיתפשט מלמעלה כדי שהתחתונים יוכלו לעלות. 

בספירת העומר יש התפשטות אורות אמא. אמא, בינה, מתפשטת עד הוד, ובל"ג בעומר אנחנו בהוד של הוד, זאת אומרת שמלכות הצליחה עם כל האורות של הספירה להתכלל ולעלות עד הוד ואז יש מפגש שמוזכר באדרא זוטא. 

באדרא רבא אומר רשב"י: "הקדוש ברוך הוא ומרכבותיו" ופה, באדרא זוטא, אומר: "הקדוש ברוך הוא ונשמות הצדיקים". כלומר שבאדרא זוטא יש גילוי שקשור יותר לתיקון נשמות האדם. האדרא רבא הכינה את המרכבה, את ההרכב וההבנה של המערכת והאדרא זוטא נותנת לנו את האמצעים לפעול בתוך זה. 

ל"ג בעומר מיוחד גם משום אופיו של רבי שמעון כפי שהוא מתבטא בשם שלו. שמעון בא מקו שמאל, משורש נשמה ויוחאי הוא קו אמצעי. בתוך השם שלו יש את צורת התפקיד של להביא את כל הרצונות לתיקון של השמאל, של הכלים הגדולים של החכמה, להתקן בקו אמצעי כדי להכין את ההתפשטות של האורות הגדולים של גמר תיקון.