חגים ומועדים
ל״ג בעומר
ל"ג בעומר לפי הקבלה
במסגרת ספירת העומר, מה אנחנו סופרים בשלושים ושלושה, מה נחגג בל"ג בעומר?
אחד הדברים הוא ציון התגלותו של ספר הזוהר. התגלות הזוהר היא למעשה יכולתה של הנשמה להתיישב בתוך הגוף של הדור. משמעות הדבר היא של"ג בעומר, בתוך המחזוריות שלו, מדבר על ׳אישה כי תזריע׳ ורוח מ"ט הימים שסוף סוף התיישבה כדי להכריז על עצמה כקְדֻשָּׁה. בל"ג בעומר נפסק המוות ומתחיל מחזור של חיים חדשים, שהוא למעשה גילוי הזוהר שנחגג החל מל"ג בעומר. הסתלקותו של רשב"י בל״ג בעומר היא הסתלקות האור או לידה של אור חוזר לדור שלם. לכן הל"ג הוא לידת האפשרות של אור חוזר, כי ׳זוהר׳ הוא אור חוזר. כמו כן חודש אייר נקרא חודש זיו שמשמעותו אור חוזר.
הל"ג בתוך הספירה, מפסיק את המוות. במובן אחד, הל"ג הפסיק את מותם של תלמידי רבי עקיבא. כמו כן, לכל הדורות יש הפסקה ולידה של האפשרות של הַזָּכָר, של ההשפעה, של החיבור. במשך כל הספירות סופרים לעיתים את גדילת העוביות. השאלה היא עד כמה מצליחים במסגרת הספירה לרתום את העוביות החדשה ללידה של זכר, ללידה של השפעה, לידת נשמה.
נשמה היא הצורה הנרצית של זכר ונקבה, של לקבל על מנת להשפיע. בל"ג, בשלושים ושלושה יום, שואפים להגיע ללידה של ׳הרוח שהתיישבה׳ ואפשרי לקרוא לה מעתה נשמה בתוך גוף, בתוך הרצון לקבל. כאשר יש את מהלך הטהרה, שנובע מתוך ההזרעה והלידה, אז מפסיק המוות, משום שיש גילוי. בהסתלקותו של רשב"י יש גילוי עבור דור אחרון, שיכול להשיג את החיים הנצחיים שלו.
מה זה אומר, להוציא חיים מחומר הקיום? הכוונה היא, להוציא מהזמניות נצחיות. הגילוי של הסתלקותו של רשב"י והאפשרות שהוא משאיר מאחוריו, הם כמו טהרה של בן זכר, כלומר שהנשמות כמערכת נולדו להשפעה, זה מה שאנחנו חוגגים בל"ג בעומר באופן עמוק.
להמשך לימוד צפו בסרטון
מהו החיבור בין ל"ג בעומר ושבועות?
שאלת חברה: ל"ג בעומר הוא ההילולה וחתונתו של רשב"י, ומה נחגג בשבועות?
תשובת הרבה: בשבועות אנו חוגגים את הנישואין של השכינה עם הקדוש ברוך הוא. השכינה מופיעה כתורה שבעל פה, כלומר היא הכלי שמסוגל לפרש את התורה שבכתב ובשבועות הם מזדווגים יחד. הקדוש ברוך הוא, שהוא ישראל, אורייתא, וקודשא בריך הוא, עם הכלי שלהם. אנחנו מביאים אותה ואותו, אנחנו עדים לזה. העדות הזו, השושבינות הזו, נקראת ׳בני היכלא׳. כלומר, הבנים של האפשרות הזו, של הסביבה הזו של ההיכל.
ש: החתונה של רשב"י מכינה את זה?
ת: בפירוש כן, כי היא נותנת לנו דרך לקרוא את התורה. לתקן את המלכות כקוראת תורה. כי אפשר ׳לתת לה ולתת בה׳.
ש: התבלבלו לי התפקידים, מה בעצם תפקידו של רשב"י?
ת: רשב"י מאפשר לנו לעשות סולם כדי לסדר את ׳המיטה׳. כפי שבסוף כל שיעור אנחנו מפקידים את מה שאספנו מניצוצות הגלות והשבירה שלה, לדמות שתהיה מסוגלת להיות בת זוגו של האור. אנחנו עומדים מבחוץ כמו שעמדנו ורבנו על מיטתו של רשב"י, איפה נשים אותה.
ש: גם הזיווג של רשב"י הוא הכנה?
ת: נכון, הוא מכין אותנו, יש כאן איזו הכרעה. למה חשוב לזוהר לספר על הריב? הרי זה לא מכובד כל כך. למה ביום כזה יש ריב על מקום קבורתו? בין מי למי הריב ומה משמעותו? הרבה פעמים מסופר בספר הזוהר על הליכה מציפורי לקפוטקיא, מקפוטקיא ללוד. אלה מצבים. מצב ציפורי לא מתאים לגילוי של רשב"י. מצב ציפורי הוא לא מצב של תיקון. הוא מצב של הנשמה, של שורשה, כי היא נקראת ציפור. הנשמה 'מצייצת ועולה, מצייצת ועולה'.
המצב שמצריך תיקון הוא מצב החיבור של ׳בני מרון׳, של האנושי עם האלוהי, של הגוף עם הנשמה. האופן שבו יש ריבונות לנשמה הוא המקום לגביו רשב"י אומר ׳משם אני אטע את רגלי הסולם, בחיבור הזה׳. הוויכוח הוא חשוב. על פני מה אני אתן עליונות לנשמה? כיצד זה יקרה? מי יכול להכריע על חשיבותה? צריך גוף, צריך את ׳בני מרון׳. כמו בתפילת יום הכיפורים ש'מעבירים את בני מרון'. זה אומר שלא מדובר רק בנשמות. אלה התולדות של החיבור הזה, תיקון הבריאה כולה. כל מהלך הבריאה לא נוצר כדי שאנו נשוב והנשמות תהיינה כמו שהיו בשורשן, אלא, הן גייסו את כל הקיום, כל הבריאה, כלבוש. הלבוש הוא לבוש אש כי הוא ׳שמאל׳. הוא לבוש של התשוקה שהופכת להיות התשוקה להבעיר את מערכת היחסים שלנו עם העליון, להבעיר את מערכת הנשמות, במובן של לחמם אותה.
