פרשות השבוע
בראשית
בְּרֵאשִׁית
כשמתחילים את בראשית עומדת בפנינו השאלה מאילו שערים, מאילו זוויות היבטים ובחינות, אנחנו מסוגלים לפתוח את הנאמר, להיות כלי שמגלה בממשות ובהרגש את החלק שלו בתוך הבריאה. מהו החלק שלנו בכוחות המפרידים, אותם כוחות שהם למעשה אורות המכוונים אותנו להשיב את מציאות הטוב.
זוהר בראשית ב', אות יז, מאמר 'היכלא רביעאה, ת"ת'
הקיום והתפיסה שלנו את הבריאה נובעים משיתוף מידת הרחמים במידת הדין, מה שמכונה צמצום ב', האופן שבו בינה מעלה את מלכות אליה ומאפשרת למלכות להתעלות. מתוך זה נוצרים כמה דברים: אחד מהם זה העולמות, בכל ההגדרות שלהם. ודבר נוסף, שהוא היותר פנימי בעבודה, נקרא היכלות.
ההיכלות הם מערכת יחסים בין ה' לי', שבה החיסרון יוצר מרחב, היכל עם תיבת תהודה של חלל. מתוך חלל פנוי, חלל שהוא פנוי לתיקונים ולמשיכת אורות בכלים מתוקנים, נוצרים מרחבים. לא כל החלל, אלא מרחבים מִתַּקְּנִים שנקראים היכלות. הם נקראים כך על שם המלכות כפי שהיא מושפעת מבינה. מתוך הקטנות של מלכות המרחב הזה גדל להיות נוכחות מלאה יותר של האור, החיסרון של הקטנות הופך להיות הכלי לגדלות, ליכולת של עוצמת אור גדולה יותר להתפשט.
האופן שבו זה נקשר להיסטוריה של ישראל מופיע בזוהר בראשית ב', במאמר ההיכלות, בהיכל הרביעי של תפארת, אותו נקרא בשיעור זה.
להמשך לימוד פרשת בראשית לפי הקבלה צפו בסרטון
היכלות ואור המשיח
ההיכלות הוא האופן שבו הזוהר מסביר בבראשית את המרחבים האפשריים של התיקון. אנחנו יודעים שההופעה של המשיח מופיעה בפסוק "...וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם"(בראשית א,ב), אבל למעשה זו תוצאה של צמצום ב' שמופיעה כבר ב-בְּ' של בראשית.
ה-בְּ' של בְּרֵאשִׁית היא הנקודה בהיכליה. השם שלה מעיד על כך שזה קשור בהיכלות, בצמצום ב', בתקווה שבינה מעניקה למלכות, תקווה שמרחפת מעל ראשה כמו חולם, "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם", אותה תקווה שמלכות יכולה למשוך לתוכה. זה נקרא רוח המשיח, רוח גמר תיקון, כבר מבראשית.
