פרשות השבוע
בראשית
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ
פרשת בְּרֵאשִׁית
ספר בראשית הוא גילוי גדול של אור גדול שמתפשט ונגנז ושל האופנים בהם הוא מופיע בבריאה הזו שנקראת אדם. בתחילת הקריאה בבראשית, בסוכות, יש אפשרות להבחין בשני כוחות שמלווים את האדם שנקראים צלם ודמות.
בקווים גסים, צלם קשור בצל שהעליון מטיל עלינו. צל שהוא חיצוני לנו, לא צל שאנחנו מטילים. כשהכלי מחליט שהוא רוצה להידמות למה שהעליון הטיל עליו כצל, אז הוא עושה דמות. כדמות הצל על עצמו, מעין מסך. צלם נחשב לדכר שיש בו נוקבא, והדמות היא נוקבא שיש בה דכר. שניהם משלימים האחד את השני: מה שמוטל על ידי העליון מחוץ לי, ומה שמוטל מתוכי ויוצר צל. בדומה להחלטה להקים מסך או סכך, כלומר להצל על הרצונות שלי כדי ליצור מקום מפגש וקשר עם העליון.
איך מתוך צלם ודמות נולדים פסל ותמונה? אלה סטיות מאופן התייחסות נכון. אנחנו נעים בין סוגים שונים של הבנה, מפרשת ויחי שסוגרת את הגילוי של ספר בראשית, אל ספר ויקרא, שבו באמצעות משה יש נסיונות להבין איך ישראל, לא כפרט או כמשפחה אלא כאומה, יכול לעשות התאמה של מושגים כמו צלם ודמות, לעבודת הכלל. זה מעבר מסיפור של נשמות שדרכן מתהווה מערכת שנקראת אומה. אלה תהליכים של הבנה שעובדו בתור הפרט והמשפחה ועברו לאומה.
כשאנחנו מדברים על צלם ודמות נדמה שאנחנו מדברים על בריאה פרטית של כל נשמה, אבל האדם הוא לא בריאה פרטית אלא בריאה של מערכת נשמות. היותה מערכת מתברר לנו רק אחרי השבירה. זה כמו להסתכל על פזל בלי לדעת איך הוא יתפרק. רק אחרי הפירוק אנחנו מבינים שאלה חלקי המערכת. כך יש צלם ודמות אחת, ופתאום יש הרבה צלמים ודמויות שצריך להרכיב לדבר אחד. זו עבודת אומה או עבודת כלל. היא התחילה מהכלל שהיה מחובר והרגיש כמו פרט, יצא החוצה והתפרק, וצריך להשיב את עצמו חזרה.
להמשך לימוד צפו בסרטון
פרשת בראשית לאור הקבלה - חשיבות תיקון חטא 'עץ הדעת טוב ורע' בתוכנו
שאלת חברה: למה עלינו לתקן דבר כל כך רחוק כמו חטא עץ הדעת?
תשובת הרבה: הוא לא רחוק, זה שורשך. תשאלי את עצמך לשם מה זה התגלה. לשם מה הזוהר התגלה, ולשם מה קושרים אותנו אל תוך כל הרצף הזה מאדם הראשון שהוא מערכת הנשמות, עד הרגע הזה? אם את נמצאת בתוך סביבה שבונה את הישות שלה, את סיבת קיומה בתוך ההקשר הזה, יש טעם אחר לגמרי להיותך פה, לעצם קיומך. אם את לא שייכת לדבר הזה, אין הרבה טעם, זה דבר חולף ומה שתעשי לא משנה. אבל אם את קשורה לתוכנית שיש לה רצף, שבה יש לך קשר לנשמתך, קשר לגוף באופן ממשי, קשר ישיר לכל הסיפור של האדם בגן עדן, לגירוש של השכינה, לשליחה שלו אל הנפילה שלו ואל הבירור של העלייה שלו, אז זה נעשה חלק מהסיפור שלך.
זו הסיבה שאת צריכה ללמוד את זה, כאילו את לומדת על עצמך. זה כמו שאת שואלת למה אני צריכה להכיר את עצמי? את צריכה להכיר את עצמך כדי לדעת מה הם ההקשרים של המשמעות של היותך, זה מה שאת עושה, בשביל זה את צריכה לדעת את זה, יותר ממי היה סבא שלך וסבתא שלך. כי הסבא וסבתא האמיתיים שלך נמצאים באצילות. יש לך אבא ואמא שם וסבא וסבתא, סבא ישראל וסבתא תבונה.
ש: אז בעצם ב'רשימו' אני מחזיקה את כל ההיסטוריה של החטא?
ת: לא רק של החטא. של התיקון, של המשמעות של היותנו אדם, של המשמעות של ישראל. מה שאומרים לנו הזוהר, האר"י ובעל הסולם, הוא, שכל אדם שנכנס ללימוד הזה או נכנס לתיקון, למערכת הקבלה הזו, משחזר בתוך עצמו את הסיפור של האדם, באופן המיוחד לו. רק הלימוד הזה יכול להפוך אותך למיוחדת בתוך המערכת הזו. זו הסיבה. זה להכניס ולהיכנס לתיקון. להיות שותף בהתקנה של כלי, של הרגש, שמתאים לאורות, שמתאים לרצונו של הבורא. וגם דרך זה אתה מגלה את רצונו ואתה מגלה את רצונו מול רצונך, רק בשיח הזה אתה מתברר.
מעשה בראשית ומעשה מרכבה לאור הקבלה
שאלת תלמידה: מהם מעשה מרכבה ומעשה בראשית?
תשובת הרבה: כל מטרת הלימוד שלנו היא להבין את מעשה בראשית. מעשה מרכבה הוא מעשה התיקון, ההתקן של כלי הנשיאה הנכון של האור, נסיעה בס' ונשיאה בש'. איזה הרכב של ספירות, תכונות, איכויות, כוונות ומסכים עלינו להרכיב כדי לאפשר למעשה בראשית לגלות את עצמו בי.
מעשה בראשית זה מעשה ההתפשטות מלמעלה למטה, השתלשלות העולמות והמערכות מארבע בחינות ד'אור ישר, דרך צמצום א', מסך ואור חוזר, צמצום ב', עולם ניקודים ושבירות, לכינון של עולם תיקון. מכאן שגם הכרה בעולמות ד'פרודא: בריאה, עשיה ויצירה ופירוד גדול יותר בעולם הזה הם חלק ממעשה בראשית.
'עולם הזה' הוא גם כינוי לכל מדרגה. בכל עולם יש 'העולם הזה' שהוא מה שאני מסוגל לתפוס עכשיו. מעשה בראשית הוא מעשה ההשתלשלות, אותו אנו לומדים כדי לדעת איך להרכיב את עצמנו מלמטה למעלה, איך לבנות מרכב או לבוש מעצמנו, מהכלי שלנו, שהאור יכול לשכון בתוכו, כי אנחנו יכולים להגיע להשתוות צורה עם הרצון הראשוני של הבורא, עם כוח ההשפעה שלו. למערכת היחסים הזו וללימוד הזה יש תנאים. ישנן מרכבות שיורדות, ומרכבות שעולות. בזוהר ויחי מתואר חזון עולם הגלגלים שהן צורות ההשתלשלות מלמעלה למטה וצורות העליה מלמטה למעלה: "קול גלגל המתגלגל ממטה למעלה. מרכבות סתומות הולכות ומתגלגלות. קול נעימות עולה, ויורד, הולך ומשוטט בעולם. קול שופר נמשך בעמקי המדרגות, ומסבב הגלגל סביב" (זוהר ויחי, תקז).
ש: יורדות ועולות במובן של חיובי ושלילי?
ת: הביטוי יורדי דומה לביטוי יורדי ים. זה לא ביטוי שלילי. יורדי ים הם אלו ששולטים בים, הם יודעים איך לנוע בים. במובן הזה יורדי מרכבה יודעים כיצד לנוע בעולם אחר, עולם עם מצב צבירה שונה. יורדי מרכבה יודעים לצוף ולא לטבוע. יש משהו במרכבה שמאפשר לנו לרדת אל מרחבי האורות בלי לטבוע.
האורות הם חסדים, מים. הביטוי החזק ביותר של חסדים שאין לנו מרכבה בשבילם זה המבול. יש פתיחה מלמעלה ומלמטה - יש גשם, ויש חסדים מלמטה שהם מים הבוקעים ממעיינות הארץ. מבול זה אור ללא כלי. אור ללא כלי לא רק משתלט, הוא לא מאפשר חיים. חסדים ללא כוונה או כיוון זה מבול, זה בלבול מאוד גדול. חלק ממה שהלימוד עושה בנו זה פרצוף - הבחנות, התמיינות להכרה, ליכולת להכיר.
לאור הקבלה-פרשת בראשית גן העדן -עם צמיחת האדם צומח גן
שאלת חברה: לא כל כך ברור לי המהלך של הכניסה לגן
תשובת הרבה: זו לא כניסה לגן. עם צמיחתו של האדם, צומח גן. זו גנטיקה ואפיגנטיקה, הם צומחים יחד. צורות ההשפעה קשורות בצורך של הגנטיקה והצורך של הגנטיקה משפיע על הסביבה, כך שזה הגן והדיירים שלו. זה מתחיל להיות רעיון של גן שמקבל שם של גן. אצל הבורא רעיון של גן כולל גם את מי שיעבד אותו. הרעיון של הבורא בגן כולל את הגנן, ואת מי שיצטרך לטפל בו. הם גדלים יחד. כיחידה אחת. אלא שאצלו זו מחשבה אחת ואצלנו זה ניפרד. אנחנו לא יכולים לחשוב שהם צומחים יחד כי התפיסה הגשמית שלנו היא 'דבר אחרי דבר', אין לה 'בו בעת'. לנשים יש קצת 'בו בעת', למשל, אחד הדברים הכי נסתרים הוא איך הרחם גדלה ביחס לעובר. היא משתנה ביחס למה שגדל בתוכה, ומה שגדל בתוכה משתנה ביחס למה שהיא מצליחה לספק לו בגדילה שלה, זה מין גן. גן זה-עדן.
