פרשת בֹּא על פי הקבלה - תבנית הגלות והגאולה

פרשת בא חותמת את התבנית של גלות וגאולה. היא מעצבת בתוך המציאות את תבניות הגלות, ואפשר ללמוד ממנה גם את תבניות תהליכי הגאולה. 

הפרשה עוסקת בשלוש מכות: ארבה, חושך ומכת בכורות, שעוסקות בחלק העליון, בג' ראשונות, בראש שמכריע את גילוי הגאולה. בהסתכלות מלמטה למעלה: בינה חכמה וכתר. שלוש מכות שמאוד ברור בהן המופע של הכוונה מאחורי הטבע. הארבה שמכסה את עין הארץ, החושך שהופך להיות בעל משקל כזה שהקליפה לא יכולה להתרומם ולאחוז בניצוץ ובאור.

עניין יציאת מצרים לא היה מכוון רק לישראל. מדובר על גאולה כבירור של אורות ניצוצין מתוך קליפות כדי לבנות איתם כלי, יכולת הרגשה, המכוונת כלפי כל התודעות האנושיות. שני הגיבורים, ה'ראשים' של ההתרחשות הם משה ופרעה. המאבק הוא על מי יקח את השליטה על ההתפתחות האנושית, במיוחד הרוחנית. את הקריאה למשה 'בא אל פרעה' אפשר לקרוא כ'בא איתי' או כ'בא אלי' כי אני נמצא שם, שם אני מכוסה וטמון.  

כדי לממש את בא הראשון מופיע הארבה: "כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ. וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה" (שמות י, ג-ה). "ואכל את כל העץ הצומח" קשור לחודש שבט. מה אפשרי ממלכות מעובדת? איזה עץ, איזו עצה, איזה קשר פנימי שהיה למצרים עד עתה, ייפסק כי העין או החכמה שאיפשרה את זה תכוסה. זה כח התיקון של בינה. 

בתיקון הזה עבדי מצרים מפצירים בפרעה כי הם רואים שאבדה מצרים, אבד הכח שהיה להם למשוך את האורות לתוך הרצון שלהם, לשימוש של התרבות שלהם. הארבה מכסה את עין הארץ, את היכולת של המלכות לעלות לבינה לתפוס את האורות. 

"וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם. וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה" (שמות י, טז-יז). הארבה נקרא 'המוות הזה' משום שזו היתה המעטה של היכולת של מצרים להתקשר למקור החיות של עצמה. מצרים חשה במוות שלה, היא מבינה שמשהו הולך לצאת ממנה, להוולד ממנה. הקשר בין לידה למוות תמיד קיים: האישה היולדת מתה ונולד משהו חדש. משמע, שמצרים מתה כשישראל נולדת.

בבינה, במכת הארבה אין לנו הבחנה בין עברי למצרי. בתיקון חכמה, במכת חושך, הם מתחילים להתהוות ככל בני ישראל: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם" (שמות י, כא-כג). תיקון החכמה יוצר חקיקה של זהות ישראל שמתחילה להופיע. זו גם פעם ראשונה אנחנו שומעים את הגילוי והמעורבות של הבורא במציאות כממשות: "וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ".

אוצרות הרמח"ל - פרשת בא

הרמח"ל בונה את ההבנה של מבנה המכות כמו מבנה הספירות: "כבר ידוע שכל מה שיש בקדושה יש בסיטרא אחרא. וזה סוד: 'גם את זה לעומת זה' וכו'. ואם בקדושה יש עשר ספירות, גם מצד הטומאה יש עשר מדרגות טמאות." טמא זה אטום. אם הסטרא אחרא ניזונה מאורות, אז מה המשמעות של לאטום את האורות? כשאתה לא מקבל את האורות בהשתוות צורה על פי התכונה שלהם - זה עשר מדרגות טמאות.

"וכבר ידוע שכשנתגלו האורות של ב"ן ליכנס בכליהם, כדי להשפיע לתחתונים, הכלים שלהם לא היו מתוקנים והאור לא היה יכול ליכנס בפנים. ואז הוצרך שישברו - שמה שהיו בבריאה ירדו בבחינת יצירה וכן כולם. וקלקולי השבירה היו שניים: אחד - שהיה גורע מן האורות צורת עצמם וחיבורם אלה באלה. והשני - שלא היה מניח לתחתון להלביש את העליון ממנו".

כשמדברים ביחסי אור וכלי צריך להיות זהירים. אפשר היה לחשוב שמשתמע מדברי הרמח"ל שהאורות משתנים, אבל 'חיבורם אלו באלו' שייך לעבודת התחתון בשלושה קווים. אור הוא צורה שצריכה להיות מלובשת בחומר. מצב הכלי היה מקלקל את הכוונה של השורש, של האור. 

"'לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו'- שהאורות לא רצו להיכנס בכליהם וזה מה שהיה גורע מן האורות צורת עצמם". העצמות שלנו מתגלה באחר ואם אני לא יכולה לראות את האחר זה גורע מצורת עצמי. "איש הם האורות ואחיו הם הכלים", ההגדרה הרוחנית של איש מוגדרת באחיו. אם הוא לא רואה אותו הוא לא יכול להגדיר את עצמו משום שהוא האור ביחס לכלי והאחר הוא אור ביחס אליו.

"אבל לבני ישראל היו מאירים האורות בכליהם כראוי" הזהות של ישראל, היא עבודה בשלושה קווים, ביחס לאחר. במקום המושב של האורות, בכלי המתאים שזה נקרא לכל בני ישראל היה אור במושבותם.

להמשך לימוד צפו בסרטון