פרשות השבוע
האזינו
הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי
הַאֲזִינוּ
הזהר של פרשת 'האזינו' מאפשר הבנה של היכולת, של הסגולה. זה ניתן כמו טקסט של זיכרון עבור זמן של אובדן אוריינטציה, אובדן היכולת לקרוא את עצמינו, לדעת מי אנחנו, ומה מערכת היחסים שלנו עם העליון. זה איבוד היכולת לקרוא את הבריאה כולה.
חוץ מחבורת הזוהר והאר"י, כמעט לא הייתה הבנה של שירת האזינו. כולם יודעים לומר שהיא חשובה כמובן, אבל קשה להבין את משמעותה או ליישם את כוונתה כפי שעשתה חבורת הזוהר. אי אפשר לקיים יראה ואהבה, אי אפשר להבין אותה ואת הסנטימנט שלה אלא בארץ ישראל. המיקום מחייב את קריאת השירה הזו, לא רק כסיפור ישראל כתיקון הבריאה אלא למען מטרת הבריאה כולה.
השירה הזו מסתיימת בספר דברים "וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ" (דברים לב, מג) אחרי שימומש התנאי של "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" (דברים לב, א). ההתניה נועדה להחזיר אותנו למצב של האזנה עמוקה יותר משמיעה, שהוא כלי של בינה שמתגברת ומושכת יותר חוכמה לעצמה, כדי להיות מסוגלת להתקשר אל הכתר. היא מקבלת מהכתר בעיקר כלי חסדים.
התפקיד של ישראל נגלה בפסוק ח של שירת האזינו "בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לב, ח). מה שמקבץ עם בתולדות האנושות זו השפה וכשיש הפרדה של השפה כמו מצב דור הפלגה נאמר לנו 'נבללה שפתם'.
כדאי לשים לב שהשנה היא שנת תשפ"ה, כלומר שפת ה-ה'. האות ה' היא הקשר בין בינה למלכות, השפה של התיקון בזמן ההיפרדות למגמות או איברים שונים בתוך מערכת הנשמות. זו שפה שיכולה להגדיר חיסרון בתיקון לכל קיבוץ של נשמות שנקרא עם.
הביטוי 'למספר בני ישראל' אומר שבתוך ישראל יש מספר, הארה, כלים, ספר, ואפשרות לקרוא את המערך של החסרונות ולחבר אותם. העליון מייצב את ישראל ככלי חיבור שמאפשר ישוב אורות בתוכו. "כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" (דברים לב, ט). או אז מתחילה ההיסטוריה של בירור ההכשרה לתפקידו. "יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ" (דברים לב, י).
בסוף פרשת וילך, ניתן למצוא רמז לסיבה והתכלית של שירת "האזינו" הניתנת למשה כדי שיעביר אותה לישראל ככוח ראיה, ושימוש נכון בחוכמה. משה מכנס את הזקנים כדי לומר באוזניהם דברים, ואת השירה הוא משמיע לכלל ישראל, לכל מי שמתקהל ורוצה לשמוע ולהאזין לאחריות שלו כדור אחרון באחרית הימים."הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ. כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶתְכֶם וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים (הכוונה במיוחד לדור שלנו) כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת עַד תֻּמָּם." (דברים לא, כח-ל).
המסע נגמר באדמת ארץ ישראל, בתיקון המלכות שהיא אחרית, בעזרת כלים ואורות שהם משיח בן-דוד, יסוד של ג"ר של עולם נקודים בקטנות, ומשיח בן יוסף, יסוד תיקון של ז"ת ד'נקודים, המיקום בארץ מאפשר לאחד אותם עם עולם אצילות, עולם התיקון. התיקון קורה בין הרביעי לשביעי או בין דוד ליוסף. מה שמעל חזה ומה שמתחת לחזה במבנה הכללי.
שירת האזינו נועדה להביא את דור אחרון, באחרית הימים, בזמן הפירוד הגדול, כמעט גדול כמו גלות מצרים. "וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים" (בראשית מט,י). משה מגלם בתוכו את הצירוף של משיח בן-דוד ומשיח בן-יוסף והוא מופיע, כדי לעזור לנו להבין כיצד להנהיג את עצמנו עם הזוהר והחוכמה של שירת האזינו, כדי לחזור לסיבת בריאת העולם ותפקיד ישראל בתוך המערך הזה.
בנאום הזה של משה שנמשך כמעט חודש, בשירה הזו, שבסוף ספר דברים, היה שיתוף של כל קהל ישראל. משה מרכז את הנאום בתוך קפסולת זמן שנקראת שירת האזינו, כדי שהיא תתמוסס במשך שיתא אלפי שני ותכולתה תיפתח באחרית הימים. כמו להטמין קופסה באדמה ולפתוח אחרי שנים. כולם יודעים את המיקום שלה, בתוך הזיכרון של נשמות מתגלגלות. משהו בנו זוכר מה הטמנו שם גם אם אנחנו לא מצליחים לזכור את המשמעות והכוונה שהטמינה את הקפסולה.
החשיפה מתאפשרת באחרית הימים, כשיש צורך גדול מאד והבנה עמוקה שסרנו מהדרך. או אז נוכל לחזור ולמצוא ותתאפשר פתיחה של השירה הזו. זו אינה קפסולה של "slow release" אלא של צופן סגור שנפתח כשאנחנו מגיעים לארץ ישראל, לא הכניסה עם יהושע. עם יהושע מתחיל הפירוד, המרחק, ההידלדלות. עד ש'לא יקהת עמים' וחזרתו של משה ע"י כוחות שני המשיחים, שמאחד מעל חזה ומתחת לחזה, את התיקון כולו.
להמשך לימוד פרשת האזינו לפי הקבלה צפו בסרטון