נֹחַ

פרשת נח ממשיכה את הגילוי של מערכת הנשמות שגורשה מעולם אצילות, מעולם התיקון, מהעולם שבו היא עדיין לא מבחינה במה שמפריד אותה מהתכונות של הבורא. המסע הראשוני הוא של עשרת הדורות הראשונים מנשמת אדם הראשון. זהו מסע אל אופני ההתפתחות שקשור במה שבני האדם עשו עם מרחב הבחירה שניתן להם.

מתוך מה שנשאר, יש ניסיון שאנחנו קוראים לו נח. לנח יש איזושהי תודעה של הצדקה וקשר אל הבחירה בטוב. ניתנות לו הוראות לבנות את המערכת, את התיבה. מחוץ לתיבה זה יתורגם לברית, לקשת. הקשת היא מין הגדרה של תיבה, אותה כיפה של שבע תכונות, שבע ספירות שצריך לתקן. 

יש כאן מעין בראשית, ברית-אש מחודשת. היא מעוצבת מחדש ע"י ההתנסות המודעת של בני האדם בשבירה, בנפילה. בפרשה ניתנת השפה להתקשרות, ובסוף הפרשה מופיעה גם הבגידה בשפה שבדור הפלגה. הנקודה היא ההתנגשות בין העולמות. האופן שבו ההתנגשות מנסה לכתוב מחדש את הצלם, את אפשרויות ההתקשרות של בני האדם עם התוכנית של הבורא עבורם.

ישעיהו פרק נד, נה (ההפטרה של פרשת נח)

ביחס לאופן שבו אנחנו קוראים הפטרות ונבואות: צריך להתייחס לנבואה כתֵּבָה שבתוכה צפון הקוד של העתיד לבוא, ש'לא נתנבאו נביאי ישראל אלא לעתיד לבוא', אלא על התהליך שיוביל את ישראל ואומות העולם ביחס אליהם. לכן תמיד יש את המיקוד בישראל ובתהליכים גלובלים ביחס אליו, במיוחד כשישראל חוזר לארץ ישראל.

המפגש בין עולמות עליונים מתבטא באופן שבו נוצרות תופעות של התנגשות בעולמנו, אנחנו מכנים אותן מלחמות.  

 א רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר יְהוָה. ב הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ וִירִיעוֹת מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ יַטּוּ אַל תַּחְשֹׂכִי הַאֲרִיכִי מֵיתָרַיִךְ וִיתֵדֹתַיִךְ חַזֵּקִי. ג כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ. ד אַל תִּירְאִי כִּי לֹא תֵבוֹשִׁי וְאַל תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי עוֹד. ה כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא.

ו כִּי כְאִשָּׁה עֲזוּבָה וַעֲצוּבַת רוּחַ קְרָאָךְ יְהוָה וְאֵשֶׁת נְעוּרִים כִּי תִמָּאֵס אָמַר אֱלֹהָיִךְ. ז בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. ח בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ יְהוָה. ט כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. י כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ יְהוָה. יא עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים.

יב וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ. יג וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי יְהוָה וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ. יד בִּצְדָקָה תִּכּוֹנָנִי רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק כִּי לֹא תִירָאִי וּמִמְּחִתָּה כִּי לֹא תִקְרַב אֵלָיִךְ. טו הֵן גּוֹר יָגוּר אֶפֶס מֵאוֹתִי מִי גָר אִתָּךְ עָלַיִךְ יִפּוֹל. טז הן [הִנֵּה] אָנֹכִי בָּרָאתִי חָרָשׁ נֹפֵחַ בְּאֵשׁ פֶּחָם וּמוֹצִיא כְלִי לְמַעֲשֵׂהוּ וְאָנֹכִי בָּרָאתִי מַשְׁחִית לְחַבֵּל. יז כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח וְכָל לָשׁוֹן תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט תַּרְשִׁיעִי זֹאת נַחֲלַת עַבְדֵי יְהוָה וְצִדְקָתָם מֵאִתִּי נְאֻם יְהוָה. (ישעיהו נד)

 ו דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב. ז יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל יְהוָה וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ. ח כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם יְהוָה. ט כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם. (ישעיהו נה)

כל מפגש שיוצר את האש מייצר את האפשרות לחדש את הברית, ליצור את התיבה.

נרצה לראות מה עניין נח ואיך נח קשור לחודש חשוון, שנקרא גם ירח בול או ירח איתנים. נקודה חשובה היא מאין נובע הקושי לאורך ההיסטוריה של ישראל בחודש חשוון, זאת משום שבחשוון נחלקה ממלכת בית דוד. חלק מעניין ההטבעה של התיקון שנדרש מישראל הוא לאחד את הממלכה, אחרת אנחנו מזינים את הכוחות שיהפכו להיות הכוחות המבטשים של עצמנו.

להמשך לימוד צפו בסרטון