פרשות השבוע
במדבר
פרשת בַּמִּדְבָּר לפי הקבלה - ההליכה במדבר כהגדרת זהות חדשה
העניין המרכזי במעבר ממצרים אל המדבר, ובתוך המדבר, הוא ההליכה של בני ישראל. ההליכה מבררת אותם ומביאה אותם למקומות שהשמות שלהם הם שמות המצבים שלהם ביחס להגדרת הזהות החדשה המתהווה. הם מְסַבֵּבים את המדבר באופן שבו יש קריאה ומשיכה, כוח שמושך למרכז, כמו במערבולת בים. בתוך התנועה הזו, דרך ההליכה והאכילה מתבררים מושגים של מקום וזמן. פרשת במדבר מתארת את הפריסה של ישראל כמבנה חדש, כפרח שנפתח בסידור של הדגלים של השבטים ומגלם תכלית חדשה לאופן שבו תודעה אנושית צריכה לסדר את עצמה, ואיך תודעת ישראל צריכה לסדר את עצמה.
ספר במדבר מלא בתיאור הנפילות של ישראל, לכל אורכו הם חוטאים. במערכת, המדבר הוא כמו עולמות בריאה, יצירה, עשיה (בי"ע), בהם אנחנו עושים את התיקון ביחס לעולם אצילות. עולים ויורדים. אחרי שישראל יוצאים מהמדבר נשארת בו השליטה. יש זמנים של התחזקות וכוח יתר לסיטרא אחרא, למשל בראש השנה אנחנו עולים ונכנסים חזרה למקום ישוב ומבקשים את החסות של בינה.
שאלת חבר: במדבר בונים את המשכן שמייצג את האצילות. האם הפריסה של הלווים זה עולמות בריאה, יצירה עשייה?
תשובת הרבה: המדבר הוא מקום שאין בו ישוב. בכל עולמות בי"ע אין ישוב לאורות, הם לא יכולים להתיישב שם. לכן בבי"ע אנחנו עושים את התיקון באמצעות התורה, באמצעות אח"פ דעליה, כלומר עלייה לאצילות וירידה חזרה עם הצורך לעלות, עד שנצליח לעלות את כל הניצוצות שנפלו ואז הפרסא מתבטלת וכל האורות יכולים להתיישב בתוך הבריאה כולה, גם בתוך המציאות של בי"ע. בתוך המערכת יש מעין סימולטורים בהם אנו יכולים לפעול. למשל, המועדים, הסיפור של מצריים והגלות הם סימולטורים שמלמדים אותנו שאם הכלי או כלל המציאות, לא מכירה בחיסרון שלה באור ובצורך והרצון שלה להתאים את עצמה לאור, הוא לא יוכל להתפשט. זה הוא התנאי.
להמשך לימוד צפו בסרטון