חנוכת המשכן לפי הקבלה בפרשת שְׁמִינִי

האר״י ובעל הסולם מקשרים בין ׳ארבעה נכנסו לפרדס׳ לבין נדב ואביהו בפרשת שמיני. נדב ואביהו הם נשמות שניסו להיכנס לפרדס ושם, כמו אותם חכמים שניסו להביא לגמר תיקון גם את עצמם וגם את הדור שלהם, הם נכשלו כמו באכילה מעץ הדעת של האדם הראשון. האר״י מדבר על השורש הנשמתי של נדב ואביהוא בשער הפסוקים.

שער הפסוקים לאר"י, פרשת שמיני 

"ודע כי פעם אחת שמעתי ממורי ז״ל" אומר הרח"ו, "בעניין נדב ואביהוא, עניין אחר, ויובן ממה שביארתי בפרשת בראשית בעניין חטאו של אדה"ר, איך לא נשארו בו אלא הנשמות, הנקראות חלתו של עולם והורישם לקין והבל בניו, כאשר הולידם. ושם נתבאר, איך ב׳ הכתרים של שני גבורות, שהם מתפשטות בנצח והוד דז״א, מהם נולד קין. והנה התחלת תיקון הטוב של קין, היה בנדב ואביהוא". לקין יש כמה תיקונים. יש לו תיקון ביתרו, ויש לו תיקון בקורח. כאן התיקון הוא בתוך מרחב ההשתלמות למטה, בבניית המשכן שזה ׳השמיני׳. בתוך המציאות האנושית נבנה מרחב שיש בו אפשרות התאמה לתיקון של העליון. סביר להניח שכל המהלך של הנשמות ישוחזר בתוכו, ולכן נאמר שהתיקון הראשון של קין היה בנדב ואביהוא. ״וזה סוד״, זה העיקרון שהם נקראים בזוהר, "תרי פלגי גופא", שני חלקי גוף, ״והם חשובים כנפש אחת בלבד, ולכן יכלו להתעבר שניהם יחד בפנחס, כשהרג את זימרי כנודע. כי נצח והוד הם נקרא תרי פלגי גופא. גם זה סוד מה שאומר בזוהר פרשת ויצא, ויגע בכף יריכו״. 

איפה המבנה הזה של האדם הראשון שחוזר ביעקב, פגום וצריך להשלים אותו במאבק עם סמאל? הוא נוגע בכף ירכו, זאת אומרת, בנצח והוד שלו, במקום שבו הוא עדיין פגיע כי עדיין לא השתלם. אומרים שתואר פניו של יעקב כתואר פניו של האדם הראשון, כלומר, יש בו את הסיכוי של התכללות הנשמות בעלות הנטיה להשלים את ההשתלמות של האדם. "זה לשונו ויגע בכף יריכו זה נדב ואביהוא לרמוז כי הם בירכיו של זעיר אנפין״ כלומר הם בנצח והוד שבו, והוא אומר דבר כפול ״שאמר שהם נצח והוד עצמם דאימא״. האורות של אבא בנצח והוד דאצילות נכנסים תוך אמא, ואז ״כללו של דבר אל יחשוב אדם טעות מפורסמת כזו שנדב ואביהו הקריבו אש זרה ממש ח"ו, כי מי שהיו שקולים כמשה ואהרון, ואמר הקב״ה עליהם וקרובי אקדש, אין לייחס להם טעות גדולה כזו, שאין לייחסה לתינוק הדיוט אחד. אבל העניין הוא, במה שהודעתיך בענין חטאו של האדה"ר, ובענין אותם ארבעה חכמים, שנכנסו לפרדס, ושלושתם נענשו. כי כל כוונתם היתה בתכלית החשיבות, שכולם בהיותם ראשי בני ישראל,״ כל הארבעה שנכנסו ״השתדלו לתקן פגם המלכות מהחיצונים, ולזיווגה עם בעלה, ולא היה יכולת בידם, וטעו במעשיהם, ונענשו בשוגג״. העונש שלהם היה על שוגג לא על זדון. 

״וז״ס מ״ש בתיקונים, כי ההוא חיויה, אותו נחש מעניש את כל הצדיקים שהיו משתדלים לתקן את בת המלך שישבה בראש אותו מגדל. וכמו שהודעתיך בדרוש המרגלים״ שזה לרגל את העליון ״ובפסוק ויקם מלך חדש ובדרוש עון הסלע כי גם משה טעה, ולא יכול לתקן את המלכות כפי צרכה. גם זה סוד מה שנתבאר בזוהר פרשת נח ובמדרשי חז״ל כי הקב״ה נתן חכמה לאדם, ולנח, ולג' האבות, ולמשה, וכלם טעו בחכמתם. ועד״ז הוא בנדב ואביהוא, שכוונתם היתה לשם שמים, כי היו גדולי הדור, ושטנא נצח שטעו במעשיהם, ועי״כ נתאחז בהם אש זרה, ולא שחס וחלילה הם בעצמם הקריבוה וזכור ענין זה. והנה צוה משה לאהרון ולאלעזר ולאיתמר ראשיכם אל תפרעו״ כלומר לכאורה זה מיותר כי זה גילוי, אבל מה שהוא אומר זה שכמו שאורות דאבא נסתרים בתוך כלים דאמא ״גם הם כמוהו בניו מיוחסים אליו״ כלומר שיש הסתרה עד שיגיע הזמן שאפשר לעשות את הגילוי. זה הקשר לנדב ואביהוא, הניסיון לתקן את המלכות טרם זמנה. 

ניסיון תיקון המלכות טרם זמנה הוא עצם תיקון המלכות

עצם תיקון המלכות טרם זמנה הוא עצם תיקון המלכות כי כל פעם אנחנו מגלים, על ידי זה שזה לא זמנה, את החלק שצריך לזמן לתיקון. זה האופן להבין יותר טוב למה בעל הסולם קושר את פרשת שמיני, נדב ואביהוא, לארבעה שנכנסו לפרדס. כי בשביל מה נכנסים לפרדס? בתוך התקופה הזו של ראשי ישראל, הם לא נכנסו מסקרנות, אלא כי היתה אפשרות ליישב את ישראל. לשם כך נשלחו המרגלים, כדי לרגל את העליון, כדי לדעת את ההתאמה שדורשת ארץ ישראל, שדורש תיקון המלכות באצילות, שהיא קרקע העולם בתוך המציאות שלנו. 

מה שעושים נדב ואביהוא הוא ניסיון להביא לתיקון המלכות, והם עדיין טועים בזה. הם מגלים משהו שהוא לא כסדר ההשתלמות שלו, אבל עצם הגילוי הזה מגלה את הסדר, מגלה מהו סדר התיקון של הנוקבא. בתע"ס תיקון הנוקבא נראה את סדר התיקון שלה, על פי הזמנים, המועדים ועל פי הסיפור, במעבר משותפות גורל, שזה הסיפור של העבר, אל העתיד, שזו הברית או השותפות של היעוד. בכל פעם מנסים לחשוף את היעוד לפני שיש השתלמות בסיפור עצמו, ובמה שמסוגל לספר את הסיפור. לכן יש מעבר חוזר בין פסח, שבו מקבלים את הפה, שבו אנחנו מנסים לספר את העבר, כדי להבין את היעוד, כדי לָטַעַת אותו.

להמשך לימוד צפו בסרטון