וְזֹאת הַבְּרָכָה

אנחנו מבקשים להכין את עצמנו להושענא - תודעה של תפילה והכנה ליום השמיני, לגמר תיקון, לעתיד לבוא. 'בדיקת הצל' היא נייר הלקמוס דרכו אנו בודקים את עצמנו לאחר מועדי תשרי, אחרי שנכללת בתוכנו פרשת 'וזאת הברכה' שחותמת את התורה ומעבירה את האחריות ממשה ליהושע. מופיע בה הביטוי 'איש האלוהים'. 

משה מקבל הרבה ביטויים, צורות ותארים במשך כל התנהלותו המשותפת עם ישראל. אבל בפרשה הקצרה הזו יש חיבור לכאורה בלתי אפשרי בין החלק האנושי - ה'איש' או 'האישה' לבין החלק האלוהי. 

רגע לפני הסתלקותו, משה מחזיר את חשיבות הברכה לעולם. כשם שהבורא סיים את ההכנה של הבריאה, את העולמות, הספירות, התהליכים, החיים הפנימיים, והוא מברך כדי שהאדם יוכל לקדש. יש משהו הכרחי בברכה כדי להשלים את המשימה. זו התעוררות הטעם. בשל היותו איש בעל גוף ובעל נפש, בשל החיבור שלו לשירה שהיא צורה של ראיה ובשל הצלחתו לאחד אותם עם הנשמה, הוא נקרא 'איש האלוהים'.

בפרשה 'וזאת הברכה' מתגלה למשה שהוא עומד להסתלק לפני הכניסה לארץ, בגלל הקשר שלו והאחריות שלו כלפי ישראל. ישראל בדורו של משה שלו לא יכולים 'לראות ולא לבוא'. "כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל." (דברים לב, נב). הכאב והאכזבה על אי מימוש החלום בזמנו גדולים מאד. עם זאת חלק המבט הכולל של משה על צלם כלל בני אדם, מתבטא בחיבור 'איש האלוהים', דרך איחוד ההפכים. "וזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ." (דברים לג, א). 

בסוף פרשת האזינו "עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים, לב, נא), משה אוסף את כוח ההתגברות, ומברך את מי שבעתו, ובגלל מערכת היחסים המשותפת, הוא עצמו מסתלק. יתכן שעצם הברכה עושה חיבור בין 'איש האלוהים' לאיש הפרטי, שאיבד את פרטיותו כשהיה מתנבא או צריך היה לוותר על חייו הפרטיים כדי להיות בתפקיד. זה בעצם הרגע בו משה מצליח, רגע לפני הסתלקותו לממש שני דברים. 

החיבור בין 'איש האלהים' מתבטא בשיא של סוכות, ב'הושענא רבא' אשר מוביל אותנו אל ה'שמיני', היום השמיני בתוכו. הוא מחבר את הפרטיקולרי הפרטי של ישראל עם האוניברסלי. ניתן לראות את הביטוי לחיבור באופן התיאור של הברכות. היחס שבין ברכות יעקב לברכות שלו לישראל, (הוא לא מברך את שמעון). ההוד והנצח שנכללים בתוך קו אמצעי שמעלה את משה עד הדעת, דהיינו, מי שרואה את פניו של האלוהים לא חי, אבל הוא כן יכול לראות אותו ולמות. האחדות נמצאת בתוך אפשרות של הנוכחות בקריאת הפרשה הזו, בשבת האחרונה של הסוכות, של מועדי תשרי. 

להמשך לימוד פרשת 'וזאת הברכה' לפי הקבלה צפו בסרטון