עיצוב: עמית איילון, מיכל סהר
פיתוח: מאיר סדן, יסמין נקאש
שפה
-
בורא
הרצאה זו עוסקת בתיאור תהליך מסעה של הנשמה מרגע הולדתה,
כמסע של הבורא דרכנו.
במסע זה מתגלה: מהו רצונו של הבורא מברואיו? איך זה נבחן בנברא?
מהו הכוח המניע אותנו להשתוקקות לעליון?
בהרצאה מבארת הרבה ספיר נוימן איל,ביטויים רוחניים השגורים בפינו שלא בהוראתן האמיתית,
כמו המילים "גן עדן" ומדוע הגירוש מגן עדן מוגדר כתחילת מסעה של הנשמה?
מדוע קיים הפירוד ביננו? וגם הפירוד משורשנו?
המסע כמסע בשלושה קווים:
מהו עניינם של שלושה קווים ברוחניות? על מה מרמזים?
בחירה חופשית, קיימת או לא קיימת? ובאיזה תנאי?
המסע כמסע בתוך השפה העברית, בתוך המילים.מוזמנים לצפות בהרצאה ולצאת איתה למסע.
-
שפה
בכל שנה ביום הסתלקותו של בעל הסולם הלימוד מעמיק. שדה הראייה, שדה הצופים שבעל הסולם מעניק לנו ומוליך אותנו בתוכו אט אט, יוצר בנו את עומק ההרגשה של המפעל שלו, פירוש הסולם לזוהר ופירוש עץ החיים.
במועד של הסתלקות צדיק, יש תמיד מטרה ונוכחות המאפשרות חיבור עמוק יותר אל המשימה, אל משימת ירידתו אל העולם ומשמעות הסתלקותו. הסתלקותו של בעל הסולם מפנה את תשומת ליבנו ואת עיני הנשמה אל יום הכיפורים ואל משמעותו. בפטירתו ובהסתלקותו הוא מצווה ומאפשר לנו להיכנס, או לבקש להיכנס, דרך כפרה פרטית שהוא עשה כדי להיות מסוגל לשרת את הכלל.
אם אנחנו הולכים בעקבות בעל הסולם, אז אנחנו מבקשים את האפשרות שנשמתנו תלבש בכוח נשמתו את בגדי העולם הבא. זאת אומרת שהיא תכין אותנו לכל מה שהולך ובא, כי אנחנו יודעים שזה מַעֲבָר. יום הכיפורים, כמו במבט פנימי של השבת, נותן לנו את האפשרות להיכנס לרגע אל היום השמיני, ומאפשר להכין את עצמנו לקבל איזושהי תחושה/הרגשה/מציאות שלו בתוך האלף השביעי. ההסתלקות ביום הזה מהווה את האפשרות שלנו להבין לעומק את ההשלמה המתבקשת. כמו שאומר בעל הסולם אנחנו בני האידאה והתפקיד שלנו כישראל, כפרטים, הוא להיכנס אל קודש הקודשים, אל המקום, אל המרחב של השכינה, כדי להיות מסוגלים לשרת את הכלל, כלל ישראל וכלל אומות העולם.
אם שואלים את בעל הסולם כיצד היה רוצה להיזכר, כיצד אנחנו יכולים להוקיר ולהכיר במשימתו ולהעצים אותה? התשובה היא הלימוד עצמו. הלימוד כפי שהוא התווה לנו, הוא מעבר למחשבה או להבנה, הוא יכולת ראייה ואורח חיים.
שאלת חבר: מה התפקיד שלו בעולם כרגע, בעולם שלנו הפיזי?
תשובת הרבה: מה שאומר לנו בעל הסולם הוא שכל מה שהשיג הוא דרך רוחניות. אנחנו צריכים להבין מה המשמעות של רוחניות אצל בעל הסולם. זה לא הדיבור של רוחניות בתוך העולם הפוסט מודרני שמפרק את הכל. דרך הנבדלות של השפה אנחנו יכולים להבין שרוחניות היא מה שאנחנו קוראים בין אדם לעצמו, זאת אומרת בין אדם לפנים האמיתיות של עצמו.
דרך התיקונים שעשה בעל הסולם הוא קיבל לא רק את הפנים של עצמו בהם עובר האור, אלא גם את הפנימיות, ואז מתעברת בו נשמת האר"י. בתוך נשמת האר"י מעוברת נשמת רשב"י. בתוך נשמת רשב"י מעוברת נשמת משה. כלומר כשאנחנו לומדים את בעל הסולם, מעט, חלקים או ניצוצות מנשמתו מתעברים בנו.
הסתלקותו של בעל הסולם מאפשרת לעולם פתח חדש. מאפשרת לכל הדור שלנו להבין או להשיג, לחשוב, להיות במגע עם הבריאה, עם תהליכי הבריאה, כמו שלא היה מעולם. אין מקובל היום, ממזרח או ממערב, שיכול לדבר קבלה לדור שלנו בלי להשתמש במושגים ובתבנית שנתן בעל הסולם. בין אם זה הרב קוק, תלמידיו או מניטו, כל ההתכנסות של המזרח והמערב. מה שמבקש בעל הסולם הוא להחזיר את יכולת הדיבור המתווך, ולהביא את בני האדם מהכרת הנמצאות שלהם להשגה שרואה את מחשבת הבריאה מתממשת בכל פעולה, שהיא רק טוב.
אין כמו בעל הסולם שאיפשר גישה בתוך השפה להבנה של המושג הרצון לקבל ותפיסת היצר הרע כרצון עצמי. לפרק את היצר הרע מכל כך הרבה שכבות של קליפות שהושמו עליו כדי שלא נוכל להבין אותו. כל התפיסה של הבריאה, של מחשבת הבריאה, של ההשתלשלות, של האופן שלנו לעלות - הוא השפה האפשרית היחידה כמעט היום לגדול. להפוך מהילד הקטן הטיפש והריק למישהו שיכול באמת להתמודד עם התביעה של הבריאה.
זה בעצם מה שבעל הסולם נושא. הוא נישא על כתפיים מאוד גדולות והוא נושא על עצמו את הדור שלנו.
-
זכר ונקבה
שאלת חברה: השפה העברית מוטה מגדר גם בחיי היומיום וגם כאן במערכת הקבלית. מדוע?
הרבה: לעברית מאוד חשוב להגדיר את המגדר, כי מגדר הוא לא תיאור שלנו. הוא תיאור שלו, הוא תיאור של השפעה וקבלה. כל מה שמוגדר כזכר, מדבר על השפעה. וזה יכול להיות גם את, כנוקבא, אם את משפיעה. מדובר על האיכות של מה שעולה בך ומסוגל להשפיע. זה לא אומר שום דבר על גברים ונשים.
כיוון שהעברית היא משיחית, היא לא מדברת על המצב של היום. היא מדברת על המצב הרצוי של כלי קבלה מתוקן בהשפעה, ולכן היא תמיד בוחרת בזכרי, קרי בהשפעה. זו הבחירה שלה מכיוון שהכלי המתוקן, גם זכר וגם נקבה, הוא כולו נקבה. כל הנבראים מול הבורא הם נקבות. הסיווג הזה בתוך הגופים, הוא אינדיקציה למה שחסר לנו כדי להבין שנשמתנו היא דבר מורכב מזכר ונקבה ושהיכולת שלה להשפיע נקראת זכר.
אי אפשר להשפיע בלי היכולת לקבל. זה החוזה שעשה הבורא עם הבריאה. הנטיה לתיקון היא בינה, שהיא גם זכר וגם נקבה. היא נקבה כי היא מקבלת את ההשפעה של הכתר, והיא זכר משום שהיא משפיעה לו. והיא לא רק משפיעה לעליון, לאפשר לו להתפשט, היא גם משפיעה לתחתונים. מה היא עושה? היא אומרת: הכלי הנקבי בחר בהשתוות צורה בהשפעה.
לכן, העברית כל הזמן בוחרת בזכרי. אם יש גבר אחד וארבעים נשים, אפשר לומר שזה כבר כלי נקבי, אבל השפה תבחר בזכרי. זה לא בגלל העדפה מגדרית, זה העדפה של התיקון. בגמר תיקון, ב"לעתיד לבוא", השפה תהיה נקבית. השורש של זה הוא תיקון. הוא האופן שבו כל הבריאה רוצה להתקן בתכונה של הבורא, שהיא השפעה. ומשם זה נגזר.
לאורך השנים, נגזרו מזה גם צורות של השפלה ושעבוד שאין להן שום הצדקה. חלק מהעבודה הרוחנית של להחזיר את העברית לשורשים שלה עושה את הניקוי ואת הניקיון הזה. זה ברור לכל מי שלומד את החשיבות העצומה שיש בקבלה לנוקבא.
-
שפה
הרצאה שהתקיימה במסגרת פסטיבל 'ניגונים בצדק'.
בהרצאה זו סוקרת הרבה, ספיר נוימן איל, את הקשר בין פועלו של הרב אשלג "בעל הסולם" שעולם הזוהר היה שפתו,
לבין ביאליק שהיה חלק מתחיית השפה העברית על רקע היותו תלמיד ישיבה בצעירותו.דרך שיריו של ביאליק כמו השירים 'המתמיד', 'נד נד', 'הכניסיני', 'מתי מדבר' ועוד, מתארת הרבה כיצד מתבטאת בשירתו ההתמסרות ללימוד התורה, לאור, לנוכחות השכינה, וכיצד אלה מתחברים אל החקירות שבעל הסולם מציע לאדם המחפש את האלוהות כמו החיוב לדעת את עצמך, את סוד נשמתך, סוד העולם ומה נצרך לתיקונו כפי שנרמז בשיר 'נדנד' (מה למעלה מה למטה).
הרבה מוצאת התייחסות עמוקה גם של ביאליק וגם של בעל הסולם, לדור שלנו, הדור האחרון, זה בכתביו וזה בשיריו.
מה המחויבות של דור זה למציאת המשותף והמאחד דרך קו אמצע ולא להתמסר למה שמפריד?
מהי חשיבות השפה העברית והשימוש בה בארץ ישראל בדור הזה, וכיצד משמשת השפה העברית כשפת מעבר, שפת עיבור. -
שפה
סדרת ראיונות עם הרבה ספיר נוימן אייל ברדיו מהות החיים, בהנחיית אסי זיגדון.
בסדרה פורשת הרבה יריעה נרחבת ומקיפה על חכמת הקבלה ועל עיקריה על פי תפיסתו ודרכו של בעל הסולם. על חשיבות השפה העברית ועל השימוש בה כשפת שורשים, על חשיבות התנועה לארץ ישראל, על ספר הזוהר כמקום גילוי ותרומתו של בעל הסולם להנגיש לנו את שהיה סתום במשך מאות שנים.
עוד בסדרה, עיסוק בשאלות:
מה תפקידנו? מה הטעם בחיינו? לשם מי או מה אנו פועלים?מה הוא הביטוי "רצון לקבל" חשיבותו, עוצמתו ושליטתו על חיינו?
מהו ענין "תורה", ו"מצוות" על פי הקבלה, בשונה מהתפיסה המקובלת?
כיצד לימוד התורה מסוגל להביאנו להכרה באותו רצון לקבל השולט בנו ללא מצרים והוא השורש לכל רע?
מהי הסביבה הרוחנית של רב, קבוצת לומדים עם מטרה משותפת, וספרים?
מהי תפילה, מהי תפילה על צורך אמיתי, מהו צורך אמיתי?
מהם התנאים המחויבים ללומד את החוכמה כדי שהיא תפתח בפניו?
בסרטון זה תמצאו חלק ראשון מתוך שני חלקים בסדרה.