פרשת במדבר – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

פרשת במדבר במשכן הכוונה

"וידבר יהוה אל משה במדבר סיני, באהל מועד: באחד לחדש השני בשנה השנית,
לצאתם מארץ מצרים, לאמר שאו את ראש כל עדת בני ישראל, למשפחתם, לבית אבותם במספר שמות,
כל זכר לגלגלתם, מבן עשרים שנה ומעלה, כל יוצא צבא בישראל, תפקדו אתם לצבאותם, אתה ואהרון.
ואיתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבותיו הוא"
(במדבר א', א'-ד')

הדברים נלקחו מתוך שיעור פרשת במדבר על פי חכמת הקבלה במשכן הכוונה,
בהנחיית הרבה ספיר נוימן אייל. להצטרפות ולקבלת פרטים על סדרות ואירועים במשכן לחץ כאן  
לצפייה בסרטונים קצרים נוספים – ביוטיוב

פרשת במדבר עוסקת בסידור החדש, כלי שמסדר את עצמו מחדש אל מה שנקרא 'האור החדש'
מ"ה החדש, אור התיקונים. אור התיקונים מתחיל מחלל גולגולת של פרצוף התיקונים, ארך אנפין,
שעיקרו מכוסה, מוחא סתימאה, ולמרות זאת מתפשט ממנו האור החדש הזה ביחס לצורך בתיקון.
ממוחא סתימאה הזה מתקבל גילוי חכמה אולם בכיסוי.

במאמרו של בעל הסולם 'מהאי גלגלתא נטיף טל לזעיר אנפין', אומר שמאותה גולגולת
נוזל טל לזעיר אנפין. כלומר איזה סידור פנימי נענה, וחושף את החסרון, את הבקע בגולגולת.
הבקע בגולגולת הן מחשבות שמתנגדות לקדושה ועושות בקיעה בנו – הצורך בוקע אותנו:

"וסדר העבודה הוא, כשהאדם נתעורר לעבדות ה', הוא ע"י שזוכה לבחינת חוורתא,
שמרגיש אז חיות ואור בהעבודת ה'. ואח"כ בא לו איזה מחשבה זרה, שעל ידי זה נופל מדרגתו
ומתרחק מהעבודה, המחשבה זרה מכונה בשם סערה, ושערה. ותחת השערא יש גומא,
שהוא בחינת נקב וחסרון בהגולגולת. שמטרם שבא לו המחשבות זרות, היה לו ראש שלם והיה מקורב לה',
וע"י המחשבות זרות נתרחק מה', וזה נבחן שיש לו כבר חסרון בהראש.
וע"י הצער שמצטער על זה, הוא ממשיך מהנקב הזה מבועא דמייא, ומן השערא נעשית צנור להעברת השפע,
שעל ידי זה נבחן שזכה לבחינת חוורתא…. כל פעם חוזר המצב הנ"ל בבחינת עולה ויורד,
עד שנתרבו השערות לשיעור שלם. זאת אומרת, שכל פעם שהוא חוזר ומתקן הוא ממשיך שפע,
ושפע זו נקרא טלא, וזה סוד "שראשי נמלא טל"… וכשנשלם עבודתו שהוא בא לשיעור שלם,
עד שלא ישוב לכסלה עוד… וזה סוד "בקע", היינו שהמחשבות זרות עושים בקיעות בהראש."

במאמר 'הדגלים' הזהר עוסק במשמעות הספירה, במשמעות סידור התנועה, כל ישראל לשבטיהם
על פי צורת השכינה, כלומר לפי הגולגולת, לפי צורך התיקון שלהם, לפי כוונת התפילה שלהם,
כדי להרים ולהחזיר את הזהות האנושית לדמות אדם.
כלומר התנועה היא על פי הדגלים, דגל הוא 'נס', על פי הזהות הנישאת של הנשמה לשורשה,
מהו הכח המניע את ההתפתחות או הדבקות, כדי שכח החיבור יפעל בשכינה וירים אותה לכדי זיווג עם האור.
אותו המבנה מסתדר על פי שבטי יה', על פי הראש העליון, חכמה ובינה, שזו העדות של העליון
כלפי ישראל. כל נשיאות הדגלים עניינם משיכה של אור חכמה. אור חכמה זה אור שבוקע,
הוא חוקק בנו את החסרון, כדי לגלות את הארת החכמה.

הלויים נלקחים כפטר רחם מול בכורי ישראל, זאת אומרת אל מול מכת בכורות, כדי שלא ימותו.
בכל פעם שהארת חכמה מתפשטת, צריך להוריד את השליטה של כח המשיכה, את כח השמאל,
כח רצון לקבל (ששם יושבות הקליפות) ולחבר אותה לימין. מאיפה אנחנו לוקחים את זה?
מכח גולגולת, שצריך לעבור את שלושת הקוים האלו, את שמאל, את החסד שזה הימין,
ולהתאחד כמקום חדש, שבו יש יחוד וזיווג ביניהם, שנקרא עמוד אמצעי, שזה מקום הדעת והזיווג.

Facebook