פרשת נח

פרשת נח

"אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלהים התהלך נח.
ויולד נח שלשה בנים את שם, את חם ואת יפת. ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס".
(בראשית ו', ט'-יא')

בראשית מדגים לנו את הצורה שבה הרצון של העליון מנסה ליצור קשר, שיח, דיאלוג עם התחתון.
דור הפלגה, אחרי שחווה את המבול, מנסה למצוא דרך למנוע מעצמו מבול שני, שיגרום לאבדן האנושות שוב.
הוא מבין כי השנאה הקיימת בין האחד לשני, הנובעת מהשונות ביניהם, עלולה להביא עליו את האסון הבא,
לכן הוא מנסה ליצר מכניזם, מפעל שמשותף לכולם, בו לא מתעסקים בהגדרת הזהות של בני אדם והשוני ביניהם,
אלא שהמפעל יצר צורה של אחדות כפויה.
לכן אותה קבוצה שחשבה שמטרת הבריאה חשובה יותר מתיקון הבריאה אינה מושמדת.

"וירד יהוה לראות את העיר ואת המגדל, אשר בנו בני האדם" (בראשית יא', ה'),
כשהכח הזה יורד הוא מתגלה (כמו בהר סיני כאשר יורד הענן). אותו כח ראה כי בבניית מגדל בבל,
הם הולכים בדרך של השתלמות עצמית, שמביאה אותם לפירוד מוחלט.
נאמר "הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה, ותהי להם הלבנה לאבן, והחמר היה להם לחומר" (בראשית יא', ג')
מלמד כיצד הם התייחסו לטבע ואל מה שניתן להם בטבע – הם לא השתמשו באבנים ובסלעים שהם חומרי טבע,
אלא עשו את הבניין של עצמם ממה שהם יצרו.
במילים אחרות, איך אני יכול לפעול בתודעה שלי בלי להשתמש בתודעה של העליון.

הפתרון שאותו הדור מצא הוא מניעת התערבות העליון בחייהם, ושימוש לרעה בכח האחדות,
התיקון שניתן הוא להדגיש את השונות שלהם.

התיקון הזה אומר שאם אנחנו נכנסים למרחב שבו השיח הוא תיקון מעליון ולא תיקון בכוחי,
אזי הדבר הראשון שיש לזכור הוא שחשובה השונות שלי ושל אחרים,
ושהצורך המשותף הוא בתיקון של העליון (שהעליון יתקן אותי) ולא באיחוד כוחות, כדי שנעשה בעצמנו את התיקון.

התיקון הוא שילוב של שני טבעים, טבע הרצון לקבל עם טבע ההשפעה. רצון לקבל האומר 'אני אתקן בכוחי'
הוא השורש לאמירתו של פרעה 'לי יאורי ואני עשיתיני'.
אם כן, העליון מחייב אותם לשמר את ההבדלים ביניהם דרך השפה,
כך שכל אחד ימצא את הצורך בתיקון, כדי שהעליון יבנה עליו מסך שיאפשר שיח בינו לבין התחתון.

 

Facebook