תוצאות חיפוש

פרשת מטות-מסעי – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

"ומה אשוחח אתכם ילידי הארץ! כסבורים אתם שאני בחוץ לארץ ח"ו ואתם בארץ ישראל! ואעידה לי התורה הקדושה במה שמשה עומד ומצוה אלינו בפרשה ל"ד "צו את בני ישראל וכו' כי אתם באים אל הארץ" (אגרות הסולם, אגרת נד')

להמשך קריאה >>30.07.2022

פרשת פינחס – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

"...אבל הנשמה הבאה בסוד עיבור אחר שנולד האדם, כגון נפש נדב ואביהוא שנתעברו בפינחס, הנה צריכה היא שתבוא עוד עמה נצוץ נשמה אחרת חדשה וגו', וזו החדשה היא מחברת את זו הנפש דנדב ואביהוא, הבאה בסוד עיבור להתעבר עם נפש פינחס, של בחינת גלגול ממש. ולכן הוצרך להתעבר עוד בפינחס, נפש חדשה אחרת, והיא הנקראת בשם אליהו התשבי מתושבי גלעד, והוא משרש גד, ובאה עתה בו, כדי לקשר ולחבר יחד את נפש נדב ואביהוא, עם נפש פינחס עצמו, שהיתה בו בגלגול גמור מיום שנולד" (ספר הגלגולים של האר"י, הקדמה לב')

להמשך קריאה >>16.07.2022

פרשת בלק – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

"וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר קוּם בָּלָק וּשֲׁמָע הַאֲזִינָה עָדַי בְּנוֹ צִפֹּר, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה וְדִבֶּר וְלֹא יְקִימֶנָּה, הִנֵּה בָרֵךְ לָקָחְתִּי וּבֵרֵךְ וְלֹא אֲשִׁיבֶנָּה, לֹא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ, אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ, כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל" (במדבר כג', יח'-כג')

להמשך קריאה >>09.07.2022

פרשת חקת – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

"לאחר שחוזרים לעפר הזה, כדי להטהר בו, כנ"ל בדבור הסמוך, נעבר רוח הטומאה ונתעורר רוח אחר קדוש, ושורה בעולם. ז"ש, תשלח רוחך יבראון יבראו וירפאו ברפואה עליונה של רוח אחר. ותחדש פני האדמה, כי נטהרה, וחידוש הלבנה נמצא, וכל העולמות מתברכים וגו'. אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה נתן להם עצה, שכולה היא רפואה כדי לזכות לחיי עולם הבא, וימצאו טהורים בעולם הזה, וקדושים לעולם הבא. עליהם כתוב, וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם" (זהר חקת, פס' לא', מאמר המשלח מעינים בנחלים)

להמשך קריאה >>02.07.2022

דף הבית

להמשך קריאה >>16.05.2021

פרשת קֹרח – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

"ויאמר יהוה אל משה, השב את מטה אהרן לפני העדות, למשמרת לאות, לבני מרי. ותכל תלונתם מעלי, ולא ימותו. ויעש משה כאשר צוה יהוה אותו, כן עשה. ויאמרו בני ישראל, אל משה לאמר: הן גוענו, אבדנו כולנו, אבדנו. כח כל הקרב הקרב אל משכן יהוה, ימות, האם תמנו לגוע" (במדבר יז', כה'-כח')

להמשך קריאה >>25.06.2022

פרשת שלח-לך – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

"אמר ר' שמעון מפרשה זו למדתי סוד החכמה, ונשמע ממנה סודות עליונים ויקרים. בוא וראה, הקב״ה משבח בתורה ואמר, לכו בדרכי, ועסקו בעבודתי, ואני אביא אתכם לעולמות טובים לעולמות עליונים. אנשים שאינם יודעים, אינם מאמינים, ואינם מסתכלים, הקב״ה אומר להם, לכו ותרגלו עולם הטוב ההוא, עולם העליון הנחמד ההוא. הם עונים, איך נוכל לרגל אותו ולדעת כל זה" (זהר שלח לך, פס' נה', מאמר עלו זה בנגב)

להמשך קריאה >>19.06.2022

פרשת בהעלותך – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

"וישראל מתפללים תפילה ביום ההוא, ומבקשים ומתחננים לפניו, ותוקעים בשופר, והקב״ה מרחם עליהם, ומהפך הדין לרחמים. וכל העליונים והתחתונים פותחים ואומרים, אשרי העם יודעי תרועה. וע״כ צריכים ביום ההוא, שמי שתוקע, ידע עיקר סוד הדברים, ויכוין בהם בתרועה, ויעשה הדבר בחכמה עליונה, וע״כ כתוב, אשרי העם יודעי תרועה, ולא כתוב תוקעי תרועה. וכבר למדנו. פירוש כי תקיעה יורה על חסד, ותרועה על דין, ועיקר הכונה צריך להיות על התרועה שהוא דין כדי להפך הדין לרחמים" (זהר בהעלותך, פס' יט', מאמר ותנח התיבה בחודש השביעי)

להמשך קריאה >>11.06.2022

פרשת נשא – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

"למדנו, כשמדיקנא היקר העליון של עתיקא קדישא הסתום והנסתר מכל, יורד שמן המשחה הקדוש על הדיקנא דזעיר אנפין, מתתקן הדיקנא דז״א בתשעה תקונים. ובשעה שהדיקנא היקר של עתיק דעתיקין מאיר בעצמו בדיקנא הזה דז״א, נמשכים י״ג מבועים משמן העליון, בדיקנא דז״א, ונמצאים בו כ״ב תקונים, וממנו נמשך כ״ב אותיות התורה" (זהר נשא, פס' רמט', מתוך האידרא רבא)

להמשך קריאה >>04.06.2022

פרשת במדבר – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

"בוא וראה, סוד הדבר, אע"פ שהתפלה תלויה בדבור, ובדבור הפה, הכל תלוי בעיקר בתחילה במעשה, ולאח"כ בדבור, ובדבור הפה. מהו המעשה. אלא מעשה ההוא שעושה אדם תחילה. הוא כעין התפילה, ולא יתפלל אדם תפילה, עד שיראה מעשה תחילה כעין התפילה" (זהר במדבר, פס' סט', מאמר כוונת התפילה)

להמשך קריאה >>28.05.2022

פרשת בחקותי – על פרשת השבוע במשכן הכוונה

"חכמה זו דל"ב שבילים, היא התחלת הכל. ממנה מתפשטים ל"ב שבילים. שפירושו, שהתורה, שהיא ז"א, נכללת בהם בכ"ב אותיות, ועשרה מאמרות, היינו עשר ספירות דאו"א עצמם, שהן ע"ס דבינה. שכ"ב ועשרה הם ל"ב. כלומר של"ב שבילים פירושו, שז"א שה"ס כ"ב אותיות עולה למ"ן לבינה ומתחבר בה בסוד קו האמצעי המיחד ימין ושמאל חכמה זו היא אב, לאבות, שהם חג"ת דז"א, ובחכמה זו נמצא התחלה וסוף ונקראים משום זה, חכמה עליונה, חכמה תחתונה, שחכמה עלאה היא התחלה, וחכמה תתאה היא הסוף. כשנתפשטה החכמה לזע"א, הוא נקרא אב לאבות, הכל לא נכלל אלא בזו החכמה. שכתוב, כולם בחכמה עשית" (זהר אידרא רבא, פס' עג', מאמר למה נקראת חכמה דל"ב שבילים)

להמשך קריאה >>21.05.2022

תרומות

להמשך קריאה >>27.08.2020